המדוזות מופיעות בחופינו בד"כ בסוף חודש יוני עד תחילת חודש אוגוסט
הופעתן גורמת לצריבות חזקות של מתרחצים ומידי שנה נזקקים מספר מתרחצים
לטיפול רפואי ואפילו לאישפוז כתוצאה מצריבות ישירות של מדוזות
חומרי הצריבה המופרשים למים על-ידי המדוזות הופכות את הרחצה בים-התיכון
לחוויה בלתי נעימה, בשנים האחרונות נסגרו חופי רחצה בעונת הקיץ כתוצאה מהופעת המדוזות.
המדוזות גורמות נזק גם למפעלים, תחנות כח ואניות, המשתמשים במים לקירור.
במקומות אלו נסתמים פתחי השאיבה של מי הים במדוזות והדבר מחייב
השקעה מתמדת של עבודה ומשאבים לניקוי הסתימות.

הופעת המדוזות מפריעה גם לענף הדייג. רשתות הדייג מתמלאות בטונות של מדוזות,
הדייג באזורים מסוימים לאורך החוף נפסק לחלוטין, במהלך עונת המדוזות
אורך חוף הים-התיכון של ישראל הוא כ 200 ק"מ. כדי לקבל נתונים על פיזור מדוזות בים על פני שטח גדול ככל האפשר,
נרתמו לסקר ספינות דייג וספינות של חיל-הים. דיווח יומי של ספינות הדייג על כמות המדוזות שנתפסו ברשתות הדייגים
נתקבל דרך רשת הקשר של הדייגים, וממספר ספינות סיור של חיל הים נספרו מדוזות בנקודות קבועות מדי יום.
למבצע נרתמו גם מטוסי סיור של חיל הים שדיווחו במהלך הקיץ על ריכוזים של מדוזות אותם ניתן היה לצפות מהאויר.
הסקר הראה כי החוטית הנודדת מופיעה לראשונה בחודשי הקיץ באמצע חודש יוני בתקופה זו מופיעות המדוזות
כרצועה אחידה המרוכזת במרחק של בערך 1 מייל מהחוף לאורך כל חופי ישראל.
מדוזות מעטות יחסית נצפו על החוף או במרחק העולה על 5 מייל מהחוף. ריכוזי המדוזות הגבוהים ביותר נספרו בדרום מפרץ חיפה.
באזור זה הגיעה צפיפות המדוזות ל-400,000 למייל ימי רבוע,הנתונים שנאספו מחזקים את האפשרות שהחוטית הנודדת
שוכנת באזורי החוף של ישראל ומקיימת באזורנו את כל שלבי מחזור החיים.
נראה שאין מדובר על גלי מדוזות המגיעים אלינו מהים העמוק. נמצא גם שריכוזי המדוזות הגדולים המצטברים במפרץ חיפה הם תוצאה
של משטר זרימה על מדף היבשת או באזורים סמוכים לחוף. הופעה עונתית של החוטית הנודדת מתרחשת גם בחודשי החורף פברואר-אפריל
המאפיין את המדוזות בעונה זו הוא גודלן המרשים, בעונת החורף משקל מדוזה ממוצעת הוא 10 ק"ג וקוטר הפעמון הוא כ- 40-50 ס"מ.
לא ברור עדיין האם החוטית הנודדת המופיעה בחורף היא אותה אוכלוסיית מדוזות שהופיעה בקיץ שקדם לאותו חורף?

דרכי התגוננות כנגד צריבות המדוזה
מנגנון הארס של המדוזה בנוי מיחידה חד-תאית , המכילה מנגנון דמוי מזרק.
גודל מנגנון הארס הוא כעשר מיקרומטר וניתן להבחין בו רק בעזרת מיקרוסקופ.
מגע של מנגנון הארס בעור חשוף של אדם הרחוץ במים גורם לשחרור מחט ארוכה מתוך מנגנון הארס,
המחט מסוגלת לחדור לעור ולהפריש חומרים רעילים וצורבים לתוך הגוף.
תאים המכילים את מנגנון הארס נמצאים בכמות גדולה על זרועות הצייד של המדוזה ומסייעים
בלכידה ושיתוק של טרף. בחופים הללו ניתן לשמוע מתרחצים המתלוננים על "מים צורבים",
בבדיקות להבנת התופעה נמצא שהצריבות נובעות מחתיכות קטנות של זרועות צייד של מדוזות,
הנושאות עליהן מנגנוני ארס. תוצאות הסקר על פיזור המדוזות נתנו הסבר מניח את הדעת לתופעת ה"מים הצורבים".
ממדוזות המרוכזות ברצועה הנמצאת במרחק של 6 ק"מ מהחוף משתחררות חתיכות של זרועות ציד בגודל 2-0.1 מ"מ,
החתיכות נסחפות לחוף וגורמות את הצריבה ללא נוכחות המדוזה עצמה.

מנתונים אלו אפשר ללמוד כי סגירת חופים ברשתות להגנה בפני מדוזות לא בהכרח תהווה פתרון של בעיית הצריבות.
לימוד נוסף של מנגונוני הצריבה של מדוזות לצד לימוד חומרי הצריבה ברמה הכימית עשויים לתרום בעתיד לפתרון הבעיה של צריבות מחלקי מדוזות.
הפרמקולוגיה והכימיה של חומרי צריבה ממנגנון הארס של החוטית הנודדת נלמדים על-ידנו במעבדה,
עד לשלב זה נוקו באופן חלקי חלבונים וחומרים אורגניים הגורמים לשיתוק ומוות בחיות ניסוי.
דרושה עבודה נוספת על-מנת להבין ולאפיין את פעילות החומרים הללו ברמה הקלינית.

לסיכום
החוטית הנודדת הופיעה לראשונה בארץ בסוף שנות השמונים.
בתוך פחות מעשר שנים התרבתה אוכלוסיית המדוזות לריכוזים משמעותיים, הגורמים נזק כלכלי,
ופוגעים בעונת הקיץ בחופי רחצה. עדיין לא ידוע בוודאות מהיכן הגיעה החוטית הנודדת לחופי הארץ,
המחקר הנוכחי מהווה בסיס ללימוד והבנה של אוכלוסיית המדוזות.
תוצאות המחקר מראות כי הגידול המהיר של אוכלוסיית המדוזות מתאפשר תודות למחזור חיים הכולל קצב רבייה אל-מינית מהיר.
כמו כן ניתן להניח כי החוטית הנודדת הינה תופעה מקומית הקשורה לאזורנו.
מפרץ חיפה הוגדר כאזור בו מפגע המדוזות הוא הקשה ביותר.
נראה כי הסיבות לכך תליות בזרמי מים על מדף היבשת.
לצד הלימוד האקולוגי נחקרים הבסיס הכימי-פרמקולוגי של חומרי הצריבה והמכניזם של מנגנון הארס.
אוכלוסיית החוטית הנודדת בחופי הארץ הינה תופעה חדשה ודרוש מחקר נוסף על-מנת להבין את הסיבות להופעת המדוזה.
לימוד נכון של הנושא עשוי בעתיד לתת פתרונות לחלק מהמפגעים שהיא גורמת

עזרה ראשונה
לא לשטוף עם מי ברז, אלא רק עם מי ים ולחטא את האיזור הנגוע עם חומץ, במקרים קשים לפנות לרופא.