פרק 2: נהלים להסדרת מקומות רחצה בחופי הים

ראשי פרקים
מבוא – נהלים להסדרת מקומות רחצה בחופי הים…. 2.2
נוהל מס' 1 הכנות לפתיחת עונת הרחצה ….. 2.3
נוהל מס' 2 פיתוח חופי רחצה – הגשת תוכניות ואישורן ….. 2.4
נוהל מס' 3 תקן איכות מי ים בחופי רחצה מוכרזים וביצוע דיגום …. 2.10
נוהל מס' 4 העסקת שוטרים בחופי רחצה – בוטל…… 2.14
נוהל מס' 5 אבטחת חופי רחצה – סידורי ביטחון …. 2.15
נוהל מס' 6 ועדת בטיחות ארצית לאתרי רחצה ….. 2.22
נוהל מס' 7 מפקחי רחצה – תפקידים וסמכויות ….. 2.24
נוהל מס' 8 ביצוע ביקורות באתרי רחצה ….. 2.27
נוהל מס' 9 חקירת טביעות …… 2.34
נוהל מס' 10 הכרזת אתרי רחצה ………..2.40
נוהל מס' 11 הדרכה בנושאי הסדרת מקומות רחצה ……. 2.42
נוהל מס' 12 הסברה לקהל המתרחצים – תכנון וביצוע …. 2.43
נוהל מס' 13 שיתוף פעולה משרד הפנים – מד"א …….. 2.47
נוהל מס' 14 שיתוף פעולה משרד הפנים – משרד הבריאות …. 2.49
נוהל מס' 15 שיתוף פעולה משרד הפנים – משרד החינוך ……. 2.52
נוהל מס' 16 שילוט באתרי רחצה …………………… 2.54
נוהל מס' 17 חוקי עזר – ייזום, הכנה, אישור ופרסום ………. 2.56
נוהל מס' 18 הפעלת אתרי רחצה בלילה – בוטל ………. 2.57
נוהל מס' 19 הפעלת חופי רחצה שלא בעונת הרחצה ………. 2.58
נוהל מס' 20 חלוקת פרסים לאתרי רחצה ולעובדים מצטיינים – בוטל … 2.59
נוהל מס' 21 אופנוע ים ככלי שיט לפיקוח והצלה……. 2.59

מבוא – נהלים להסדרת מקומות רחצה בחופי הים

הנהלים להסדרת מקומות הרחצה בחופי הים באים לסייע לאלה העוסקים בתפעול מקומות הרחצה: גורמי המקצוע במשרד הפנים וביתר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, חברי ועדת הבטיחות הארצית, מפקחי רחצה מחוזיים, מנהלי החופים ומצילים.
הנהלים מתבססים על הוראות שונות שהופצו בעבר וכן על ניסיון מעשי שהצטבר במשך השנים בקרב העוסקים בנושא.
בימים אלה נמצאים בשלבי סיום הכנת ועדכון מספר נהלים בתחומים הבאים: שילוט אתרי רחצה, מקומות מרפא, איסור נהיגה ברכב בחוף הים, נהרות ואגמים, ים כינרת, חופים האסורים לרחצה וחופים שאינם מוכרזים לרחצה. נהלים אלה יתווספו לאוגדן עם סיום הכנתם ואישורם .

נוהל מספר 1
הכנות לפתיחת עונת הרחצה
כללי
1. "עונת הרחצה" הקבועה בחוק היא התקופה שבין א' באייר לבין כ"ט בתשרי בכל שנה.
2. לקראת פתיחת עונת רחצה יתבצעו על ידי המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים מספר פעולות כהכנה לפתיחת עונת הרחצה .
מטרה
3. מטרת הנוהל לפרט את:
א. הפעולות המכינות שתבוצענה במינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים לקראת כל פתיחת עונה.
ב. הגורמים האחראיים לביצוע הפעולות.
ג. לוח הזמנים לביצוע הפעולות.
שיטה
4. הפעולות מקיפות את התחומים הבאים:
א. ביטחון
ב. בטיחות
ג. תברואה
ד. הסברה
ה. פיקוח
ו. הדרכה
5. עיקר הפעולות תבוצענה על-ידי:
א. המפקח הארצי לחופי רחצה.
ב. מפקחי רחצה מחוזיים.
6. פירוט הפעולות, הגורמים האחראיים לביצוע ולוח הזמנים יפורטו בנהלים שיפורסמו בקובץ נהלים זה וחלק מהפעולות יפורט בנהלים מיוחדים.

נוהל מספר 2
פיתוח חופי רחצה – הגשת תוכניות ואישורן
כללי
1. צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), התשכ"ה – 1965, מפרט את המיתקנים והאמצעים הנדרשים להפעלת מקום רחצה מוכרז כמפורט להלן:
א. סוכת הצלה
ב. מקום אחסנה לציוד הצלה
ג. תחנת עזרה ראשונה
ד. ברזי מים לשטיפת רגלים
ה. פחי אשפה
ו. מקלחות פתוחות
ז בתי שימוש
ח. מקום מגודר לספורט
ט. שילוט
י. מגרש חניה לרכב
יא. מערכת רמקולים
2. בנוסף למיתקנים הנ"ל מוקמים במקומות הרחצה המוכרזים גם המתקנים הבאים:
א. סככות צל
ב. מלתחות
ג. משרד
ד. חדר תחנת משטרה
3. פרוייקטים מניבים
מטרה
5. מטרות הנוהל לקבוע את:
א. המדיניות לפיתוח חופי רחצה.
ב. השיטה להגשת תוכניות ותקציב הפיתוח על ידי הרשויות המקומיות.
ג. הקריטריונים לאישור מימון הפיתוח ע"י משרד הפנים.
ד. האמצעים לבקרת ומעקב אחר ביצוע הפיתוח.
מדיניות הפיתוח
6. בהתבסס על האילוצים התקציביים, על כך שכמעט כל התחנות המופעלות בעונת הקיץ בלבד, ובתנאים השוררים בחופי הארץ בעונת החורף (גשמים, סערות וכו'), המבנים נבנו בעיקרם מבניה קלה, ובחלקם אף כאלה שניתנים לפירוק ולאחסנה.
7. עדיפות תינתן למיתקנים מניבים, מתקנים שהקמתם מתחייבת על פי חוק, וכן למיתקנים הקשורים לנושאי בטיחות וביטחון.
8. אמות מידה – קריטריונים חלקיים להקמת המיתקנים – ראה להלן בנספח א'.
הגשת תוכניות
9. ככלל, על הרשות המקומית להגיש תוכנית שנתית לפיתוח אתרי הרחצה שבתחומן וזאת מהסיבות הבאות:
10. רשויות מקומיות אשר כל צרכי הפיתוח שלהן מסתכמים בהשלמות קלות (תוספת סככה, תוספת ברזים וכו') אינן זקוקות להכנת תוכנית אב.
12. התוכנית השנתית תכלול את הנתונים הבאים:
א. נימוקים לפיתוח.
ב. רשימת המיתקנים הדרושים (בהתאם לסדרי עדיפויות).
ג. התקציב הדרוש.
ד. לוח הזמנים לביצוע הפיתוח.
ה. תוכניות פיתוח.
ו. התוכנית הכללית של חוף הרחצה. במקרה של חוף ים יש לציין את המבנים הקיימים.
13. את הבקשות יש להגיש לגורמים הבאים:
א. מפקח רחצה מחוזי.
ב. מפקח ארצי לאתרי רחצה לאתרי רחצה.
14. מתכונת להגשת דרישות פיתוח – ראה להלן בנספח ב'.
אישור התוכניות
15. מפקח הרחצה המחוזי יבדוק את כלל התוכניות שהוגשו לו ויעביר את הערותיו והמלצותיו למינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
16. המפקח הארצי לאתרי רחצה ירכז במינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים את עבודת המטה הקשורה לפיתוח חופי הרחצה.
17. הבקשות לפיתוח חופי הרחצה תיבדקנה במינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים בהתבסס על:
א. מדיניות הקריטריונים שנקבעה.
ב. המלצות מנהלי המחוזות.
ג. האילוצים התקציביים (כולל היכולת לממן את החזקת חופי רחצה חדשים, באם יוקמו).
18. בהתאם לצורך, יערכו ביוזמת המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים סיורים בשטח, בהשתתפות מפקחי הרחצה המחוזיים, לבדיקת הבקשות שהוגשו על ידי הרשויות המקומיות.
19. העוזר הבכיר למנהל המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים יכין תוכנית פיתוח שנתית בתאום עם מנהל המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים ועם המפקח הארצי לאתרי רחצה. התוכנית תתבסס על סה"כ תקציב הפיתוח המיועד לחופי הרחצה ותוגש לאישור מנהל המינהל. התוכנית שתאושר תועבר למינהל תקציבים ו עותק מהתוכנית יועבר לממונים על המחוזות.

20. התוכנית שתוגש תכלול את:
א. שם הרשות המקומית.
ב. שם החוף בו יוקמו המיתקנים.
ג. מהות הפיתוח (הקמת סככה, סוכת מציל, מערכת רמקולים וכו').
ד. עלויות המיתקנים.
ה. סה"כ התקציב המוצע לכל אחת מהרשויות המקומיות.
21. גובה ההשתתפות של המשרד לגבי כל אחד מן המתקנים שיאושרו להקמה יתבסס על תקן שיקבע המינהל. לדוגמה, המשרד יממן הקמת סוכת הצלה הבנויה מעץ (ולא מבניה קשיחה) ובמידות ובצורה שנקבעו בצו הנוגע בדבר.
22. המינהל לתקציבים יודיע לממונים על המחוזות על התוכנית שאושרה, ועל התקציב המיועד לכל נושא הכלול בה.
23. מנהלי המחוזות יודיעו לרשויות המקומיות על התוכנית שאושרה לכל אחת מהן.
24. על הרשות המקומית לנצל את תקציב הפיתוח שאושר להן אך ורק למשימות להן הוא יועד.
25. נוהל שחרור הכספים מתקציב הפיתוח הינו כמקובל לגבי תוכניות פיתוח אחרות (תב"ר).
מעקב ודיווח
26. המפקח הארצי לאתרי רחצה ומפקחי הרחצה המחוזיים ינהלו מעקב אחר ביצוע תוכניות הפיתוח שאושרו.
27. הרשויות המקומיות שקיבלו תקציבי פיתוח ידווחו למנהלי המחוז עם עותק למפקח הארצי לאתרי הרחצה, על ביצוע תוכנית הפיתוח בהתאם לשלבים הבאים:
א. עם תחילת העבודה.
ב. בגמר ביצוע התוכנית.
28. באם הקמת המבנים תמשך זמן רב, על הרשות המקומית להגיש דו"ח ביניים.
29. דו"ח הביצוע יכלול את המבנים שהוקמו ואת עלות הקמתם בפועל. מתכונת להגשת הדו"ח – ראה להלן בנספח ג'. לוח זמנים
30. להלן לוח הזמנים להגשת התוכניות לאישורן:
א. הגשת הדרישות על יד הרשויות – ספטמבר אוקטובר.
ב. הטיפול במחוזות ובמינהל – אוקטובר – נובמבר.
ג. גיבוש התוכנית במינהל – נובמבר – דצמבר.
ד. העברת התוכנית למינהל תקציבים – דצמבר – ינואר.
ה. הודעה למנהלי המחוזות ולרשויות המקומיות – פברואר – מרץ.

נספחים לנוהל פיתוח חופי רחצה – הגשת תוכניות ואישורן
נוהל מספר 2
נספח א'
אמות מידה להקמת מיתקנים

מס' סידורי המתקן הנחיות קיימות הערות
1 סוכת מציל ראה תוספת ראשונה לצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), התשכ"ה – 1965. אין קביעה לגבי סוג המבנה.
2 מקום אחסנה לציוד הצלה מקום מתאים המאפשר לאכסן ציוד הצלה (סירות הצלה, משוטים, חצובות לסירות). אין קביעה לגבי סוג המבנה.
3 תחנת עזרה ראשונה המבנה צריך לאפשר בנוחיות הגשת ע"ר לנפגעים, לאפשר אחסנת ציוד הע"ר וצריך להיות בו ברז מים וכיור.
4 ברזי מים לשתיה בכל 100 מ' תמוקם יחידת ברזייה מסוג מזרקה המופעלת ע"י לחצנים. חלק מהברזים יהיו מותאמים לגובה של ילדים.
5
ברזי מים לשטיפת רגליים תותקן יחידה אחת לכל 100 מ' לאורך החוף, בנתיב היציאה מהחוף. כולל להסרת זפת
6 מלתחות בכל כניסה לחוף תמוקם יחידת מלתחה שתכלול לפחות 2 עמדות מקלחת עם ניקוז לביוב המרכזי. לגברים ונשים בנפרד
7 מקלחות פתוחות תותקן יחידה אחת לכל 100 מ' לאורך החוף אם המקלחת נמצאת פחות מ- 20 מ' מקו המים יש צורך לדאוג לניקוז מתאים

8 בתי שימוש חישוב מספר תאי השירותים יהיה לפי אורך החוף: בחופים באורך עד 200 מ' יהיה מבנה שירותים אחד, הכולל 3 תאים ו- 3 משתנות לגברים ו- 6 תאים לנשים.
מחופים מעל 200 מ' אורך, יוקם מבנה אחד לכל 200 מ' אורך חוף.
המבנה ימוקם במרכז החוף, בעורפו. כל קבועה סניטרית תהיה עם כיור. מבנה השירותים יהיה מבנייה קשה. המתקנים יהיו ע"פ הל"ת. ריצוף וציפוי הקירות יהיה עד גובה 2 מ'. ליד הכיורים יהיו מתקנים לסבון נוזלי ולייבוש ידיים, במבנה תותקן תחלופת אוויר מכנית של 12 החלפות אוויר בשעה לפחות. או פתחי אוורור טבעי בשטח של 1/8 משטח הרצפה לפחות. השירותים ימוקמו בקרבת המלתחות (לא בתוכן).
9 מקום מגודר לספורט תיחום של שטח המיועד לפעילות ספורט. רצוי למקם בשולי האתר.
10 פחי אשפה ימוקמו כל 20 מ' לאורך החוף. הפסולת תיאסף כל שעתיים לפחות בשקיות ניילון לנקודה מרכזית עם גישה נוחה (סלולה) לפינוי. פחים פלסטיים – מטעמי בטחון
11 משרד צריך לאפשר מקום עבודה למנהל החוף
12 חדר משטרה צריך לאפשר מקום עבודה לשוטר
13 סככות צל רצוי שהאזור המוצל יהווה 10% משטח החוף.
אין למקם סככות צל בין סוכת המציל לקו המים. קיימים סוגים שונים של סככות צל, דמוי פטריות, כיסוי ברזנט, קש, בטון וכו'.

14 מערכת כריזה רצוי הפעלה בשני מוקדים.
15 מחסן תפעולי יש להקים בכל חוף לאחסון חומרי הניקיון וביצוע תיקונים קלים.
16 שילוט יש פירוט בחוק, בצווים ובתקנות.
17 מגרש חניה יש צורך בהכשרת דרכי גישה להולכי רגל ממגרש החניה למקום הרחצה המוכרז.

18 אופנועי ים המיועדים להצלה.
19 טרקטור ועגלה לחריש וניקיון החוף.

נוהל מספר 2
נספח ב'
הגשת דרישות לפיתוח חופי רחצה

אל: מר מפקח רחצה מחוזי

הנדון: תוכנית פיתוח לאתרי רחצה לשנת …………

I. מצ"ב תוכנית פיתוח אתרי רחצה לשנת …………
II. התוכנית כוללת את המסמכים הבאים:
א.
ב.
ג.
ד.

בברכה,

נוהל מספר 2 נספח ג'
תוכנית פיתוח אתרי רחצה לשנת ……….

שם
חוף משימה
סה"כ יחידות עלות כוללת בש"ח 1998

כמות | עלות 1999

כמות | עלות 2000

כמות | עלות נימוק

נוהל מספר 3
תקן איכות מי ים בחופי רחצה מוכרזים וביצוע דיגום
עפ"י סעיף 1 לחוק הסדרת מקומות רחצה שר הפנים רשאי לאסור את הרחצה, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, אם היא עלולה לפגוע בבריאותם של בני האדם.

א. קריטריונים לאיסור הרחצה בחוף הים מהיבט בריאותי
1. קיום עדות אפידמית של מקרי תחלואה במחלות זיהומיות הקשורים לרחצה בים באותו החוף.
2. המצאות מוצא שפכים או קולחים לים, בקרבת חוף הרחצה (עלול לזהם את מי הים באותו החוף).
3. גלוי חלקיקי חומרי הפרשה בחוף הרחצה או במי הים.
4. הימצאות גורמים שלדעת משרד הבריאות עלולים לסכן את בריאות המתרחצים.
5. מי הים אינם עומדים בתקנים מספריים המפורטים בהמשך.
ב. תדירות הדגימה
דגימות מי הים בחוף רחצה ייעשו בתדירות המפורטת להלן:
1. בעונת הרחצה (בחודשים מאי עד אוקטובר) תילקח לפחות דגימה אחת בשבוע, ממי הים בכל חוף רחצה.
2. בחודשי החורף (נובמבר עד אפריל) תילקח דגימה אחת בחודש מכל חוף רחצה, אולם אם חוף רחצה מופעל גם בחורף, הוא ייבדק באותה התדירות כמו בעונת הרחצה.
3. חוף בעל תנאים מיוחדים או בעיות מיוחדות, ייבדק עפ"י הוראות מיוחדות שיינתנו ע"י המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות.
4. המחלקה לבריאות הסביבה יכולה להקטין את תדירות הדגימה בחוף רחצה שלא נראה כל סיכון להזדהמותו, ושתוצאות הבדיקות מעונות קודמות היו טובות במיוחד.
ג. תקן מספרי
איכות מי הים בחוף הרחצה, במשך תקופת פעילות החוף לרחצה, תתאים למפורט להלן:
1. הממוצע הגיאומטרי של בדיקות מי הים מחוף הרחצה במשך העונה, לא יעלה על 200 חיידקי קוליפורמים צואתיים ב- 100 מ"ל מי ים, והתוצאות של בדיקות בודדות לא יעלו על 400 חיידקי קוליפורמים צואתיים ביותר מ- 20% מהדגימות.
2. אם מתגלית חריגה מהמכסימום של 400 חיידקי קוליפורם צואתיים, בבדיקה יחידה, תבוצע בדיקה חוזרת בתוך 24 עד 48 שעות מקבלת התוצאה החורגת במעבדה. הבדיקה החוזרת תכלול 3 דגימות מי ים שיילקחו מ- 3 נקודות שונות לאורך חוף הרחצה.
3. אם גם בבדיקה החוזרת תתגלה חריגה מהתוצאה המרבית של 400 חיידקי קוליפורמים צואתי, באחת או ביותר מדגימות הים, יבוצע סקר תברואתי לגילוי מקור הזיהום.
4. אם תוצאות הבדיקה החוזרת מצביעות על סכנה לבריאות הציבור, ימליץ שר הבריאות לשר הפנים לאסור את הרחצה בחוף, עד לקבלת תוצאות הסקר התברואתי והפסקת זיהום מי הים.
5. המשך הרחצה והפעילות בחוף תאושר ע"י שר הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, בהתאם לתוצאות הסקר התברואתי.
ד. בדיקות מעבדה
1. בדיקת חיידקי הקוליפורם הצואתי תעשה בשיטת ה- membrane filter בהתאם ל: Standars Methods for the Examination of Water and Wastwater, APHA, (latest edition).
2. כל דגימת מי ים, תיבדק גם לנוכחות חיידקי E-coli, בשיטת M.U.G. כפי שפורסם ב:
Mates, A., and M. Shalfer. 1989. Membrane filtration differentiation of E. coli from coliforms in examination of water. J. Appl Bacteriol. 67: 343-346.
3. הערה: תקן חיידקי E-coli (הנותנים קורלציה טובה יותר בין זיהום מי הים ותחלואת מתרחצים מחלות מעיים) ייקבע לאחר איסוף ועיבוד מספיק נתונים (בעוד כשנה-שנתיים), אך בשום מקרה לא יעלה על התקן האמור של חיידקי קוליפורם צואתי.
ה. אופן הדיגום
דיגום מי הים, לצורך הבדיקה במעבדה, ייעשה עפ"י הנוהל המצורף בנספח.
המלצות
מומלץ לבצע בדיקות, סקרים ומחקרים, הקשורים לצורתו של חוף רחצה ומידת חשיפתו לים הפתוח, מחד, ועל השפעת עומס המתרחצים על מידת זיהום מי הים, מאידך.

נוהל מספר 3
נספח

נוהל דיגום מי ים בחופי רחצה
1. שעות הדיגום:
דגימות המים יילקחו מזריחת השמש עד לשעה 10:00.
2. מיקום:
הדגימה תילקח במים שעומקם בין 80 ל- 100 ס"מ.
יש להקפיד על לקיחה באזור שממול לסוכת המציל המרכזית.
בחופים המשתרעים על אורך רב יילקחו הדגימות במרחק של 250 מ' בין נקודה לנקודה.
את הדגימה יש לקחת במרחק של 10 מטרים לפחות מקבוצת מתרחצים.
3. נוהלי דיגום:
א. נפח כלי הדיגום יהיה 200 סמ"ק.
ב. כלי הדיגום יהיה באחריות ואישור המעבדות לבריאות הציבור.
ג. סימון ורישום הבקבוקים – משרד הבריאות יספק לרשויות המקומיות מדבקות מכניות שבהם יהיה רשום שם החוף והקוד.
ד. דו"ח דיגום ילווה את מסירת הדגימות למעבדה. הדו"ח יכלול את הפרטים הבאים: שעות הדיגום, פרטי הדוגם, מצב הים: ים שקט, גלי, סוער (סימון המשבצת המתאימה), מספר המתרחצים, נקודת דיגום, הערות כלליות על מצב תברואתי של החוף. לדו"ח זה יצורפו ממצאי המעבדה.
ה. הדגימות ימסרו למעבדה לא יאוחר משעה 11:00 בבוקר. עד המסירה למעבדה יוחזקו הדגימות בצידנית מקורה עם קרח ומים.
4. דיגום ובקרה
בעומק הים יילקח ע"י הרשות המקומית דיגום בקרה מייצג, בהתאם לצורך ועפ"י דרישת משרד הבריאות.
5. אופן הנטילה
א. את הבקבוק יש להחזיק בחלקו התחתון.
ב. את הסגר יש לפתוח תוך כדי החזקת הכיסוי וללא נגיעה בפי הבקבוק או בצוואר הבקבוק.
ג. יש להפוך את הבקבוק, להכניסו למים כשהוא הפוך, לעומק 30-20 ס"מ, להפנות את הבקבוק כך שהפתח שלו מופנה לכיוון הים וקצת כלפי מעלה ולמלאו במים ע"י דחיפתו במים באופן אופקי לכיוון הים.
ד. בגמר הנטילה יש להשאיר בבקבוק מרווח אויר מספיק לפחות ל- 2 ס"מ כדי לאפשר ניעור במעבדה.

טופס דיגום מי ים מחופי רחצה

רשות מקומית
לשכת בריאות
תאריך דיגום
שם הדוגם

קוד שם החוף שעה מצב הים* נקודת דיגום* מס' מתרחצים הערות
שקט
בינוני
סוער מרכז**
צפון
דרום
שקט
בינוני
סוער מרכז
צפון
דרום
שקט
בינוני
סוער מרכז
צפון
דרום
שקט
בינוני
סוער מרכז
צפון
דרום
שקט
בינוני
סוער מרכז
צפון
דרום
שקט
בינוני
סוער מרכז
צפון
דרום
שקט
בינוני
סוער מרכז
צפון
דרום

* להקיף בעיגול את המתאים
** נקודת דיגום מרכז = מול סוכת המציל

נוהל מספר 4
העסקת שוטרים בחופי רחצה

הנוהל בוטל
נוהל מס' 5
אבטחת חופי רחצה – סידורי בטחון
כללי / רקע
1. במסגרת האחריות לביטחון הפנים במדינה, אחראית משטרת ישראל גם על הטיפול בחופי הרחצה בכל הקשור למניעת אירועי פח"ע או אירועים פליליים ושמירה על הסדר הציבורי.
2. רצועת החוף של מדינת ישראל מהווה יעד העשוי להיות מנוצל לפעילות חבלנית עוינת. בעבר ניסו המחבלים לחדור דרך רצועה זו במטרה לבצע פיגועים המוניים בריכוזי אוכלוסייה צפופים.
3. ארגוני המחבלים הוכיחו בעבר את יכולתם לחדור דרך הים תוך הסתייעות בכלי שייט מוסווים (ראה אירוע ניצנים) ורק בדרך נס לא הצליחו לממש את תכניתם.
4. חופי הרחצה במדינה מחולקים למקומות כדלקמן:
א. חופי הים התיכון – מחוף ראש הנקרה ועד חוף גוש קטיף.
ב. חופי הכינרת.
ג. חופי ים המלח.
ד. חוף אילת ועד גבול טאבה.
5. מודגש בזאת כי משטרת ישראל אינה אחראית אחריות טריטוריאלית על כל חופי הרחצה במדינת ישראל אלא רק על החופים שבאחריותה. החלטה מס' 411 משנת 1975 מפרטת את חלוקת האחריות בין צה"ל למשטרת ישראל.
6. נוהל אבטחה זה מצטרף לנהלים המפרטים את הסדרת מקומות הרחצה כפי שפורסמו על ידי משרד הפנים.
מאפיינים ודרכי פעולה ליריב
7. חופי הרחצה מהווים יעד לפיגועי פח"ע בשל מספר סיבות והן:
א. ריכוז קהל רב בשטח קטן ופתוח.
ב. ניתן להסליק מטעני חבלה בקלות רבה.
ג. דרכי גישה נוחות ליעד.
ד. קהל הרוחצים לרוב אינו חמוש.
8. אפשרויות הפיגוע בחופי הרחצה:
א. חדירה מהים והשתלטות על בני ערובה.
ב. ירי בנשק לעבר קהל המתרחצים: ירי מהים מעל גבי סירות, מהיבשה ממקום מסתור, ירי מגלשן אוויר, ממונע, כדור פורח, דאון, מצנח רחיפה.
ג. הטמנת מטעני חבלה במסווה של חפצים אישיים, הסלקה בחול, פגיעה במתקני חוף.
ד. יצירת בהלה בקהל על ידי שידור הודעה אנונימית על הטמנת מטען חבלה.
ה. ביצוע פיגוע הרג המוני (תופעת סכינאות), דריסת מתרחצים על ידי כלי שייט ממונע, על ידי רכב וכיו"ב.
מטרה
9. מטרת נוהל זה היא להנחות את גורמי הביטחון / נאמני הביטחון לביצוע פעילות פח"ע בחופי הרחצה.
השיטה
10. גורמי האבטחה שיפורטו בהמשך יפעלו בשטחים המוכרזים כאזורי רחצה על ידי הרשות המוסמכת.
11. שיטת האבטחה מתבססת על שילוב מספר גורמים אשר יבצעו פעילות מקדימה (מונעת) בנוסף ישמשו ככוח תגובה ראשוני לאירועים, תרחישים אשר עלולים להתפתח בחופי הרחצה.
פירוט השיטה
12. בכל קטע חוף מוכרז ימונה אחראי ביטחון מטעם הרשות המקומית (אין להטיל תפקיד זה על המציל).
13. נאמן הביטחון ימונה לתפקיד על ידי הרשות המקומית בשיתוף עם קצין האבטחה המרחבי.
14. נאמן הביטחון יונחה מקצועית על ידי קצין אבטחה מרחבי ויפעל בנושאי האבטחה בהתאם להנחיותיו.
תיק שטח
15. יש להכין תיק שטח בשיתוף קצין אבטחה מרחבי. תיק השטח יוכן על פי מתווה תיק שטח המופיע בנוהלי מדור אבטחה (נוהל מס' 90.222.107).
יומן אירועים
16. בכל חוף מוכרז יהיה יומן אירועים. ביומן יפורטו כל האירועים היזומים עם כל הנתונים הנדרשים שיהיו בחוף מבחינת פח"ע ופלילי.
17. ביומן ירשמו כל הפעולות הנוגעות לשגרת הביטחון ולהלן יובא הפירוט:
א. סריקת חוף לפני פתיחה (פחי אשפה, מקומות מסתור). כל סריקה אחרת שתבוצע במהלך שעות הפעילות בחוף.
ב. חריש.
ג. בדיקת מערכת הכריזה.
ד. בדיקת ציוד חירום.
ה. הזמנת משטרה לסיוע.
ו. פריסת כוחות של נערי החוף.
ז. סריקת מגרשי חניה.
ח. בדיקת נכנסים ובדיקת כבודת יד.
אמצעים / שיטות ביצוע
18. החריש – יתבצע עם אור ראשון טרם הגעת המתרחצים. במקומות בהם לא ניתן לבצע חריש.
19. יש לבצע גירוף (גירוף מכני). החלטות בנוגע לרוחב רצועת החוף שיש לחרוש, מפרט טכני של המחרשה / דיסקוס, הטיפול במטען חבלה שיתגלה יתואמו עם קצין חבלה מרחבי ה.
סריקות חוף
20. סריקות בתחום השטח המוכרז החוף / מיתקנים / אתרי בילוי יבוצעו בתדירות קבועה, לפחות פעמיים ביממה במתכונת הבאה.
21. סריקה יסודית בדגש על קו המים ועד סוף רוחבה של רצועת החוף ובהמשך מתקני בילוי בחוף ומגרשי החניה המשרתים את המתרחצים. סריקה זו תעשה טרם הגעת המתרחצים.
22. סריקה שניה באותה מתכונת תעשה בשעות בהם אוכלוסיית המתרחצים דלילה. בכל מקרה הסריקה הנ"ל תבוצע לפני השעה 15:00.
23. כל הפעילות הכרוכה בסריקות, תרשמנה כאמור ביומן האירועים כמצוין לעיל.
נאמן ביטחון
24. נאמן הביטחון יועסק במשרה מלאה ויפעל רק בנושאים הקשורים לביטחון הנפש והרכוש.
26. תפקידי נאמן הביטחון :
• הוצאת ועדכון שוטף של תיק נהלים פנימי אשר ייגזר מנוהלי מדור אבטחה תוך התאמה למיתקן עליו הוא אחראי. קצין האבטחה המרחבי יסייע בהדרכה ובהכוונה בכל הקשור להוצאת תיק הנהלים.
• הדרכת העובדים בחוף (למעט בני מיעוטים מהשטחים) בכל הנוגע לנושא אבטחה.
• ניהול יומן אירועים בהקשר לפעילות מניעת פח"ע, פלילי וסדר ציבורי.
• ביצוע תרגילי ערנות בשיתוף קצין האבטחה המרחבי.
• אחריות על שירותי החירום, הכוללים הנחיות למתרחצים בעת אירוע כגון: פינוי, הרחקה וכד'.
• אחריות לניהול כל אירוע ביטחוני (הפעלת כוחות, שימוש במערכת כריזה, קבלת החלטות בנוגע לטיפול בקהל המתרחצים וכיו"ב) עד להגעת כוחות הביטחון.
• אחריות לתאום ואזעקת גורמים נוספים הקשורים בביטחון כגון:
א. משטרת ישראל.
ב. מד"א.
ג. כיבוי אש (חלוצים).
ד. צה"ל.
ה. מנהלה / קשר
ו. קשר קווי – בכל חוף מוכרז חייב להיות מכשיר טלפון לצורך אזעקת גורמי הביטחון בכל עת שתידרש.
ז. קשר אלחוטי – יש להתקין מכשיר קשר אלחוטי בסמוך או בסככת המציל על מנת שנערי החוף יהיו בקשר תמידי עם נאמן הביטחון ובנוסף נאמן הביטחון יוכל להיות בקשר רציף עם קב"ט הרשות המקומית.

ציוד עזר
27. הרשות המקומית תהא אחראית לאספקת ציוד העזר הדרוש לביצוע משימות האבטחה (טרקטור, מחרשה, דיסקוס, רכב 4X4, ג'יפ נ. נ.) וכל ציוד אחר שיומלץ על ידי גורמי חבלה / מטא"ר. הרשות תישא באחריות לאחזקת הכלים, תקינותם ושמישותם בכל עת שתידרש.

נוהל מס 5
נספח א'
-שמור-
מסגרת תיק שטח / תיק ביטחון
1. כללי
א. ככלל, תיק שטח נמצא בכל חוף, אך לא תמיד בצורה אחידה.
ב. כתוצאה מכך לעתים חסרים בתיק פרטים חיוניים וחשובים.
ג. חוסר פרטים אלו, עלול בעתיד לגרום לקשיים בפעולות של כוחות הביטחון שיצטרכו לטפל באירוע בתחום נושא התיק.
2. המטרה
הכנת מסגרת אחידה להכנת תיק שטח / תיק ביטחון אשר יכלול את מירב הפרטים החיוניים להכנת נושא התיק, כמתווה דרכי פעולה מומלצות האירועים שונים.
3. השיטה
תיקי השטח יכתבו באופן אחיד ועל פי הסעיפים המפורטים דלהלן:
א. ציון פריטים כללים ורקע לנושא התיק
1) אפיון הנושא.
2) ייעודו.
3) מיקומו.
ב. תאור כללי
1) סקירה כללית של נושא התיק.
2) תאור כללי של חוף הרחצה .
3) ציון נקודות / מיתקנים חשובים בסביבה הקרובה.
ג. תאור המקום
1 ) ציון המקום המדויק, סמיכות ליישוב שנמצא בו חוף הרחצה .
2 ) נקודת ציון מדויקת של חוף הרחצה(נ. צ.).

ד. דרכי גישה
יש לציין במפורט הנושאים הבאים:
1 ) צירי תנועה, כבישים ראשים המובילים לחוף הרחצה .
2 ) צירי תנועה, כבישים משניים.
3 ) תאור כל הכניסות והיציאות הראשיות מחוף הרחצה .
4 ) תאור כל הכניסות והיציאות המשניות.
5 ) פירוט באם הכניסות / יציאות / שערים נעולים / פתוחים ובאיזה אופן.
6 ) פירוט יציאות / כניסות חירום.
7 ) צירוף תמונות המתארות את הכניסות / יציאות ראשיות / משניות וחירום.
ה. פעילות שוטפת
יש לפרט את מהות הפעילויות הבאות:
1 ) תאור הפעילות היום יומית שבחוף הרחצה .
2 ) שיטת הפעולה.
3 ) תנועת הכלים והאנשים.
4 ) שעות פעילות עיקריות.
ו. אבטחה
1 ) ציון שיטת האבטחה באופן רגיל.
2 ) תאור פריסת האבטחה / האמצעים / האנשים ביום ובלילה.
3 ) ציון מקום / דרך השגת מפתחות ואמצעי פתיחה לשערים / כניסות ראשיות / משניות / חירום.
4 ) צירוף נוהל אבטחת חוף הרחצה וכן ציון נקודות חשובות / עיקריות בנושא נוהל אבטחה.
ז. נקודות חשובות להדגשה
1 ) מיקום בורות הביטחון.
2 ) תאור סוגי בורות הביטחון.
3 ) מקומות שולטים בחוף הרחצה , עמדות תצפית / תאור שטח.
4 ) נקודת בקרה ושליטה בברזים הראשיים, ברז כיבוי, חדרי הפיקוד והשליטה.
5 ) נקודות ריכוז של ציוד רפואי / עזרה ראשונה.
ח. קשר ודיווח – בשגרה ובעת חירום
1) אמצעי קשר ודיווח נמצאים בחוף הרחצה .
2) אמצעי קשר ודיווח חליפיים / חירום.
3) אופן הדיווח / קריאה לעזרה לכוחות ההצלה והביטחון.
4 ) פירוט גורמים מחויבים ביידוע בעת אירוע וכן גורמים החייבים להימצא בחוף הרחצה בעת עבודת / טיפול החבלן.
5 ) ציון כיצד ניתן להשיג את קב"ט חוף הרחצה – מס' טלפון, כתובת, קוד קריאה וכד'.
6 ) ציון מי מחליף את הקב"ט האחראי וכיצד ניתן לאתרו.
7 ) ציון מקום תחנת מד"א, מכבי אש, בתי חולים הקרובים ביותר לחוף הרחצה .

ט. פעולות חירום
ציין את הפעולות החשובות שיש לבצע בעת חירום : –
1 ) חפץ חשוד.
2 ) רכב חשוד.
3 ) הודעה אנונימית.
4 ) פיצוץ.
הערה: בציינך את סדר הפעולות, התייחס לפעולותיו של החבלן ולפעולות האמורות להתבצע יחד עם כוחות עזר אחרים.
י. צירי גישה ופינוי
1 ) ציון צירי הגישה והפינוי לחוף הרחצה המתאימים ביותר בעת חירום.
2 ) התאמתם למעבר כלים ייעודיים.
3 ) התאמתם למעבר רכבי הצלה וביטחון.
4 ) ציון צירי גישה ופינוי חליפיים.
5 ) צרף תמונות המתארות את צירי הגישה והפינוי של חוף הרחצה / בריכת השחייה.
יא. מפות
1 ) צרף מפה כללית של האזור, קנ"מ 1:50,000 או 1:100,000.
2 ) הדגש את אזור מיקום חוף הרחצה / בריכת השחייה.
3 ) הדגש צירים עיקריים וראשיים.
4 ) הדגש מקומות חשובים: תחנת מד"א, בתי חולים, מכבי אש, תחנות משטרה.
4. סיכום והנחיות
תמצית על נושא התיק והדגש הנחיות לבנייתו כגון: חוצצים לפי סדר החלקים והפרקים.

נוהל מספר 5
נספח ב'
דוגמא לדף יומן אירוע
תאריך שעה מס' אירוע רשימת אירועים יומית חתימה

נוהל מספר 5
נספח ג'
-שמור-
נוהל אבטחת חופי רחצה – נספח חבלה
1. כללי
א. בתקופת הקיץ נפתחים אתרים שונים בהם יש ריכוז של קהל רב ובאתרים אלו ישנם חופי רחצה רבים, דבר אשר מחייב הערכות מוקדמת וביצוע פעילות מניעה.
ב. חופי הרחצה עלולים לשמש יעדים מועדפים לביצוע פיגועי חבלה עקב היותם נוחים לגישה והמספר הגדול של האזרחים המתרכז בם.
ג. ביצוע המשימה מחייב תכנון מוקדם של ההערכות.
2. המטרה
הנחיית מערך החבלה לתכנון והערכות טרם פתיחת עונת הרחצה ובמהלכה.
3. השיטה
א. הערכות מוקדמות
1 ) עריכת סיורים מוקדמים להכרת המקומות.
2 ) מתן הדרכות לגורמי אבטחה.
3 ) ביצוע ביקורות מקדימות.
4 ) תכנון תרגילים.
5 ) הכנת תיקי מעקב.
ב. הערכות במהלך העונה
1 ) הגברת הפעילות היזומה במוקד פעילות קיץ.
2 ) מתן עדיפות בתגובה לאירועים בחופי רחצה במהלך הרחצה.
3 ) ביצוע תרגילים בשיתוף קציני וסמלי רישוי.
4 ) המשך מתן הדרכה לגורמי אבטחה.
5 ) ביצוע סריקות בחופי רחצה במהלך ביצוע פעולות מניעה, ובמהלך הסריקות יש להיעזר באמצעים כגון: כלב חנ"מ, דקר ומגמ"ק.
4. דגשים מיוחדים
א. על כל ליקוי יש לדווח לקצין הרישוי והאבטחה על מנת שניתן יהיה לתקן את הליקויים לפני פתיחת עונת הרחצה.
ב. יש לשאוף לבצע את התרגילים בשעות שבהן אין עומס על מנת למנוע בהלה בקרב האזרחים הנופשים.
ג. בסיורים המתוכננים ישולבו כלי רכב בעלי עבירות גבוהה (ג'יפ, נ. נ.).
ד. הסריקות יערכו בשעות הבוקר המוקדמות לפני הגעת הנופשים.
נוהל מספר 6
ועדת בטיחות ארצית לאתרי רחצה
כללי
1. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק הסדרת מקומות רחצה. בחוק ובצווים שהוצאו על ידו ישנה התייחסות לגורמים הבאים: משרד הפנים, משרד התחבורה, משרד העבודה, משטרת ישראל, מגן דוד אדום ורשויות מקומיות.
2. קידום נושא הבטיחות באתרי הרחצה מחייב שיתוף פעולה מתמיד עם הגורמים שהוזכרו לעיל וכן עם משרד החינוך והתרבות, משרד המסחר והתעשייה והתיירות.
3. לצורך קידום נושא הבטיחות באתרי הרחצה הוקמה ועדת בטיחות ארצית קבועה הכוללת את כל נציגי הגורמים כמפורט בסעיף 6. הועדה מתמנית מדי שנה ע"י מנהל המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
מטרה
4. מטרת הנוהל לפרט את : –
א. תפקידי הועדה
ב. הרכב הועדה
ג. שיטת הפעלתה
ד. הסמכת חבריה כמפקחי רחצה.
תפקידי הועדה
5. להלן פירוט תפקידי הועדה : –
א. לייעץ לשר הפנים בכל הנוגע להגברת סדרי הבטיחות והביטחון באתרי הרחצה בתחומי החקיקה, הפיקוח, ההסברה והאמצעים הפיסיים.
ב. לפעול במסגרת המשרדים והגופים המיוצגים בועדה, לקידום תודעת הבטיחות ברחצה.
ג. להמליץ על תכניות הדרכה והכשרה למפקחי רחצה, מצילים, מנהלי חופים ואחרים ולסייע בביצוען.
ד. לקיים סיורי פיקוח וייעוץ באתרי הרחצה.
הרכב הועדה
6. הועדה מורכבת מנציגי הגורמים הבאים : –
א. משרד הפנים.
ב. משרד החינוך והתרבות.
ג. משרד הבריאות.
ד. משרד התיירות.
ה. משטרת ישראל.
ו. מגן דוד אדום.
ז. מרכז השלטון המקומי.
ח. ארגון המועצות האזוריות.
ט. הרשויות המקומיות ( 2 נציגים ).
י. ארגון המצילים בישראל.
הרכב הועדה
7. המפקח הארצי לאתרי רחצה ירכז את כל עבודת המטה הנוגעת להפעלת הועדה והכוללת את התחומים הבאים : –
א. קבלת שמות הנציגים.
ב. טיפול בהוצאת כתב המינוי.
ג. טיפול בפרסום הסמכתם כמפקחי רחצה.
ד. הפצת תעודת מפקח רחצה.
ה. הכנת תכנית סיורים בעונת הרחצה והפעלתה.
ו. זימון הועדה לפגישות, דיונים והשתלמויות.
ז. הוצאת סיכומים מדיוני הועדה ומהסיורים המרוכזים.
מינויים
8. מדי שנה (בחודשים פברואר עד מרץ) יפנה מנהל האגף לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים למנכ"לים של משרדי הממשלה ולמנהלי הארגונים האחרים המשגרים נציגים לועדה, על מנת שיקבעו את נציגיהם לועדה.
סיורים ופגישות
9. ביצוע סיורים באתרי רחצה – ראה נוהל מספר 8 "ביצוע בקורות באתרי רחצה ".
10. ככלל, יצטרך כל חבר ועדה להשתתף בעונת הרחצה לפחות ב- 2 סיורים לכל חודש.
11. לצורך ביצוע הביקורות יאורגנו חברי הועדה ב- 4 צוותים. במהלך העונה יבוצעו גם שני סיורים מרוכזים לכל חברי הועדה.
12. כל חבר ועדה רשאי לערוך גם ביקור פתע אישי באתרי הרחצה.
13. תשלום תוצאות נסיעה למשתמשים לצורך הסיור ברכבם הפרטי ישולמו ע"י משרד הפנים כמקובל. את החשבון אשר יפרט את יעדי הנסיעה, מטרתה, ומספר הק"מ שבוצעו יש להעביר למפקח הארצי לאתרי הרחצה.
הסמכה
14. חברי ועדת הבטיחות הארצית לאתרי רחצה יוסמכו לצורך מילוי תפקידם כמפקחי רחצה.
נוהל מספר 7
מפקחי רחצה – תפקידים וסמכויות
כללי
1. לצורך פיקוח על חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד 1964, מסמיך שר הפנים, או מי שהוסמך על ידו, מפקחי רחצה.
2. בצווים להסדרת מקומות רחצה אין הבחנה בין מפקחי הרחצה השונים המקבלים את הסמכתם כמפורט לעיל.
3. בפועל ישנה הבחנה בתפקידים ובסמכויות של מפקחי הרחצה השונים בהתאם לחלוקה הבאה: –
א. מפקחי רחצה – הנמנים על עובדי המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים, וכוללים את המפקח הארצי לאתרי רחצה.
ב. מפקחי רחצה – הנמנים על עובדי המינהל המחוזות במשרד הפנים (מפקחי רחצה מחוזיים).
ג. מפקחי רחצה – חברי ועדת הבטיחות הארצית ופקחים מיוחדים המועסקים ע"י המינהל.
מטרה
4. מטרת הנוהל לפרט את: –
א. תפקידי וסמכויות מפקחי הרחצה השונים.
ב. שיטת הפעלתם.
ג. הסמכתם.
תחומי אחריות
5. ככלל כל החלטה / אישור של מפקח רחצה הנוגעת לתחום התקציבי, מחייבת את אישור המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים. יושם דגש מיוחד על פעולות העשויות לחייב תוספת תקציב.
6. הסמכות של חברי הועדה הארצית ושל הפקחים המיוחדים מקבלת את ביטויה בתחומים הבאים בלבד:
א. כניסה בכל עת לכל מקום רחצה מוכרז.
ב. דיווח מיידי על אי ביצוע ההוראות המחייבות.
ג. המלצה לאסור רחצה במקום מוכרז.
7. מפקחי רחצה מחוזיים עשויים להתבקש לחקור מקרה טביעה ,או מקרים של הצלות מטביעה שחייבו טיפול רפואי (במקום או פינוי למתקן רפואי) פירוט ראה נוהל מספר 9.
8. פירוט התפקידים והמטלות של מפקחי הרחצה השונים, המתבססים על צוותי הסדרת מקומות רחצה – ראה נספח א'.
תחומי אחריות
9. המפקח הארצי לאתרי רחצה מרכז את כל עבודות המטה הנוגעת להפעלת מפקחי הרחצה השונים . התחומים בהם יעסוק הם: –
א. הכשרה ותדרוך.
ב. הפעלה.
ג. ריכוז דיווח.
ד. טיפול בהסמכתם.
10. מפקחי רחצה מחוזיים יתנו אישורים בהתאם לסמכויות המוקנות להם בצוותי הסדרת מקומות רחצה, בכתב בלבד. העתק מכל אישור ישלח למפקח הארצי לאתרי הרחצה.
11. כאמור לא יאשר מפקח רחצה מחוזי פעולות להן ישנה השלכה תקציבית, ללא קבלות אישור המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים. הכוונה בעיקר לפעולות החורגות מ"סל" האחזקה. הבקשות שתופננה למינהל לאישור תכלולנה הנמקות והמלצות.
הסמכה
12. המפקח הארצי לאתרי רחצה ירכז את הטיפול בפרסום ההסמכה בילקוט הפרסומים ובהפצת תעודת מפקח רחצה.
13. ההסמכה והתעודות יינתנו עי' המנהל הכללי לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
14. ככלל, ההסמכה והתעודות יינתנו לשנה אחת בלבד.

נוהל מספר 7
נספח א'
מפקחי רחצה – תפקידים וסמכויות

הצו סעיף הנושא הסמכות לגבי הערות
סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים 2 (א) מס' תחנות הצלה קביעת מספר תחנות הצלה במקום מוכרז
2 (ב) משך ההפעלה בעונה הגבלת משך ההפעלה
2 (ג) הפעלה שלא בעונה אישור הפעלה שלא בעונה
5 תחנת ע"ר קביעת מספר תחנות ע"ר בתאום עם מד"א
7 מתקני תברואה קביעת מספר המתקנים
11 מקומות אסורים לרחצה קביעת אמצעים נוספים למניעת רחצה.
15 סמכויות מפקח רחצה – אישור כניסה לכל מקום רחצה.
– דיווח מיידי על אי ביצוע הוראות.
– איסור רחצה במקום מוכרז
מצילים סדרנים פקחים ומגישי ע"ר 2 (ג) תקן מצילים קביעת מספר מצילים בתחנות הצלה
6 (ב) תקן סדרנים \ פקחים קביעת מספר סדרנים \ פקחים
10 (ב) תקן מגישי ע"ר קביעת מספר מגישי ע"ר
בריכות שחייה מוכרזות 3 (א) סוכת מציל אישור סוכת המציל
13 (א) סיווג המצילים קביעת סיווג המציל
13 (ג) תקן מצילים קביעת מספר המצילים
17 (א) תקן סדרנים קביעת מספר הסדרנים
18 תקן מגישי ע"ר קביעת מספר מגישי ע"ר
20 סמכות כניסה אישור כניסה לכל בריכות השחייה

הערה: מפקח רחצה מחוזי לא יאשר פעולות שלהן ישנה השלכה תקציבית, ללא קבלת אישור המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.

נוהל מספר 8
ביצוע ביקורות באתרי הרחצה
כללי
1. שר הפנים ממונה על בצוע חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ'ד – 1964. השר, או מי שהסמיך לכך, הסמיך "מפקחי רחצה" שמתפקידם העיקרי לפקח על ביצוע החוק הנ"ל. פירוט תפקידיהם וסמכויותיהם של "מפקחי הרחצה" – ראה נוהל מספר 7 "מפקחי רחצה – תפקידים וסמכויות".
2. מפקח ארצי לאתרי רחצה לאתרי רחצה מופקד, בין יתר תפקידיו, על ריכוז עבודת המטה בכל הקשור לביצוע הפיקוח על אתרי הרחיצה.
מטרה
3. מטרת הנוהל לקבוע את:
א. ייעוד הביקורות.
ב. הגורמים המבצעים את הביקורות.
ג. שיטת ביצוע הביקורות.
ד. היקף הביקורות.
ה. שיטת הדיווח על ממצאי הביקורות.
ו. מעקב אחר תיקון החיקויים.
ייעוד הביקורות
4. ייעוד הביקורות:-
א. לעמוד מקרוב על הבעיות הספציפיות של הרשויות המקומיות בכל הקשור להפעלה התקינה של אתרי הרחצה, במגמה לקדם את סדרי הבטיחות, התברואה, הביטחון ורמת השירותים בהם.
ב. לפקח על קיום הוראת החוק, הצווים, התקנות, חוקי העזר וההנחיות שהוצאו ע"י המשרד בדבר הפעלת אתרי הרחצה.
ג. לבדוק את רמת השירותים הניתנים לקהל המתרחצים באתרי הרחצה.
ד. לבדוק ברשויות המקומיות באם הפעלת חופי הרחצה ואחזקתם תואמת את "סל" השירותים שנקבע.
5. ממצאי הביקורת ישמשו מדי שנה כחומר עזר לקביעת אתרי הרחצה אשר הצטיינו במשך אותה שנת רחצה.
הגורמים המבצעים
6. הגורמים המבצעים את הביקורת הינם: –
א. עובדי המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים העוסקים בנושא זה.
ב. מפקחי רחצה מחוזיים.
ג. חברי ועדת הבטיחות הארצית לאתרי רחצה.
ד. פקחים המועסקים בחוזה מיוחד.
שיטה
7. הביקורות תערכנה ביוזמת המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים, ומפקחי הרחצה המחוזיים.
8. ככלל, תבוצענה ביקורות יזומות ומתואמות מראש עם הרשו"מ, אולם תערכנה גם ביקורות פתע בהתאם לצורך.
9. העקרונות להפעלתם של הגורמים השונים המבצעים את הביקורת – ראה נספח א' להלן.
10. פירוט השיטה להפעלת הגורמים הנ"ל – ראה נספח להלן.
היקף הביקורות
11. המגמה הכללית היא שבמשך עונת הרחצה תערכנה ביקורות בכל אתרי הרחצה (חופי רחצה ובריכות שחייה) לפחות שתי ביקורות בכל אתר, כאשר אחת מהן תהיה בקורת פתע. במרבית חופי הרחצה מתבצעות בכל עונה 10 – 5 בקורות.
12. עדיפות בביקורות תינתן לאתרי רחצה העמוסים במבקרים.
13. בחינת העיתוי בהם תבוצענה הביקורות תינתן עדיפות למועדים הבאים:-
א. תחילת העונה – במגמה לוודא שנעשו בחופי הרחצה כל ההכנות הנדרשות.
ב. בשיא העונה – בהן מבקר קהל מתרחצים גדול בחופי הרחצה .
14. היקף הביקורות בבריכות השחייה יתוגבר באמצעות הביקורות שתערכנה ע"י המפקחים המופעלים ע"י משרד הבריאות.
15. לצורך ביצוע הביקורות בחופי הרחצה תחולק הארץ לאזורים המאפשרים ביצוע ביקורות בהם במשך יום אחד. פירוט ראה בנספח ב'.
דיווח
16. פירוט הדוחות מספר העותקים המען לשליחתם ולוח הזמנים להגשתם ראה נספח א'. ככלל כל דו"ח ימולא ב- 4 עותקים. למפקח הארצי באתר הרחצה, למפקח רחצה מחוזי, לגורם המבוקר והעתק אחד יישאר אצל מבצע הביקורות.
17. ככלל, יש להגיש את הדוחות בצמוד ככל האפשר למועד ביצוע הביקורות, הפקחים המיוחדים יגישו את דו"חות אחת לשבוע. הדו"ח ימולא לגבי אתר רחצה בנפרד.
18. מפקחי הרחצה המחוזיים והפקחים המיוחדים, יגישו בנוסף לכך גם דו"ח ריכוז חודשי.
19. במקרה של גילוי ליקויים חמורים, יש לדווח על כך טלפונית למפקח הארצי לאתרי הרחצה (בעבודה או בביתו).
20. המפקח הארצי לאתרי הרחצה יפיץ דוחות מסמכים תקופתיים במועדים הבאים:-
א. בתחילת העונה – דו"ח על מצב החופים שנפתחו.
ב. במחצית העונה – דו"ח ביניים.
ג. בגמר העונה – דו"ח מסכם.
21.בהתאם לצורך יופצו ע"י המינהל דוחות מיוחדים (מקרי טביעה, פיגוע חבלני וכו').

מעקב
22. המפקח הארצי לאתרי רחצה ינהל לצורכי מעקב ופיקוח את עזרי המטה הבאים :
א. טבלת תכנון ופיקוח של הביקורות.
ב. כרטסת לכל אתר רחצה – הכוללת נתונים כללים וממצאי ביקורות.
23. המפקח הארצי לאתרי רחצה ינהל מעקב, באמצעות מפקחי הרחצה המחוזיים, על תיקון הליקויים שנתגלו באתרי הרחצה.

נוהל מספר 8
נספח א'

הפעלת מערכות ביקורת באתרי רחצה

הגורם המבצע שיטת הפעולה ביקורת יזומה בקורת פתע דיווח
מפקח רחצה מחוזי 1. הביקורות יזומות על ידו
2. יבקר בכל חוף רחצה 3-4 פעמים בעונה
3. יבקר בכל בריכת שחייה 2-1 פעמים בעונה.
4. יצטרף לסיורי ועדת הבטיחות הארצית.
5. יצטרף לסיורים המבוצעים ע"י המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
6. ינהל מעקב אחר תיקון הליקויים.
+
+ הדו"ח ישלח למפקח הארצי ולגורם המבוקר.
2. דו"ח ריכוז חודשי יוגש למפקח הארצי בתחילת כל חודש.
3. דיווח על ליקויים חמורים יועבר טלפונית.
ועדת בטיחות ארצית 1. תבצע ביקורת בהתאם לתוכנית שתוצא ע"י מפקח הארצי לאתרי הרחצה.
2. כל חבר ועדה ישתתף ב- 2 ביקורות לחודש.
3. כל חבר ועדה רשאי לערוך גם ביקורות פתע באתרי הרחצה.
+
+ 1. הדו"ח ישלח למפקח הארצי, למפקח המחוזי, ולרשו"מ שבוקרה.
2. דיווח על ליקויים חמורים יועבר טלפונית.
מפקח ארצי לאתרי רחצה לאתרי רחצה 1. הביקורות יזומות על ידו.
2. יצטרף מדי פעם לסיורי ועדת הבטיחות הארצית.
3. יצטרף לסיורים הנערכים ע"י ראש המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
4. ינהל מעקב אחר תיקון הליקויים.
+
+ 1. הדו"ח ישלח למפקח הרחצה המחוזי ולגורם המבוקר.
2. דיווח על ליקויים חמורים ידווח טלפונית.
3. יטפל בהפצת הדוחות שנתקבלו מהפקחים המיוחדים.
פקח מיוחד לחופי רחצה 1. יבצע ביקורות פתע בהתאם לתכנית שתוצא ע"י המפקח הארצי.

+ 1. הדוחות יועברו אחת לשבוע למפקח הארצי.
2. דיווח על ליקויים חמורים יועבר למפקח הארצי טלפונית.
3. דו"ח ריכוז חודשי יוגש למפקח הארצי בתחילת כל חודש.
4. מועד הביקור ירשם על ידי הפקח ביומן האירועים שבאתר הרחצה.

נוהל מספר 8
נספח ב'

חלוקת הארץ לאזורי פיקוח (מסגרת כללית לתכנון)

אזור מס'
הרשות המקומית שבאזור
הערות
1 מו"א מטה אשר, עיריית נהרייה, מו"מ שבי ציון, עיריית עכו
2 עיריית קריית ים, עיריית חיפה
3 מו"א חוף הכרמל, עיריית חדרה
4 מו"א עמק חפר, עיריית נתניה
5 עיריית הרצליה, מו"א חוף השרון
6 עיריית תל אביב
7 עיריית בת-ים, עיריית ראשל"צ, מו"א גן-רווה
8 עיריית אשדוד, עיריית אשקלון
9 מו"א חוף אשקלון, מו"א חבל עזה
10 חופי הכינרת ניתן לכלול גם את גן השלושה (הסחנה).
11 חופי ים המלח
12 עיריית אילת

נוהל מספר 8
נספח ג'
הפעלת ועדת הבטיחות הארצית – לביצוע ביקורות

1. הביקורות תתבססנה על תוכנית שתופץ מבעוד מועד לחברי הועדה ע"י המפקח הארצי לאתרי הרחצה.
2. חברי ועדת הבטיחות יאורגנו ב- 4 צוותים. צוות ימנה 3 חברים, כאשר אחד מהם ישמש כראש הצוות.
3. כל צוות יבצע 2 בקורות בחודש. התקופה העיקרית להפעלתם תהיה בחודשים יוני – אוגוסט. הביקורות יבוצעו ככלל ביום חמישי.
4. שיבוץ הגורמים צריך לאפשר:-
א. השתתפות מפקח רחצה מחוזי בביקורת.
ב. השתתפות מנהלי חופים, הנמנים על חברי הועד, בביקורות שתערכנה בחופיהם.
5. במהלך עונת הרחצה יערכו מספר סיורים מרוכזים (3-2).
6. מטרות הסיור המרוכז הן:
א. לקיים דיונים כלליים וסיכומי ביניים.
ב. לקיים דיונים בממצאי הביקורות שנערכו עי' חברי הועדה.
7. בחלק מהסיורים ניתן יהיה לפצל בשלב מסוים של הביקור את הועדה ל- 2 קבוצות עבודה. תחילת הסיור וסיכומו יבוצעו במרוכז.
8. הסיור – המרוכז יהיה ע"ח הסיורים הנערכים בצוותים, ולא בנוסף להם.
9. הסיור המרוכז יבוצע ברכבם של חברי הועדה או ברכב שיוקצה להם ע"י במשרד.
10. לקראת כל סיור מרוכז יופץ מסמך נפרד אשר יפרט את תכנית הסיור ואת סידורי הארגון.
11. התכנית תיערך במתכונת הבאה:-

תאריך הסיור צוות מס' 1 צוות מס' 2 צוות מס' 3 צוות מס' 4
שמות חברי הצוותים
המקום
תאריך
הערות

12. לתכנית שתופץ לחברי הועדה יצורפו המסמכים הבאים :-
א. שמות חברי הועדה ומספרי הטלפונים שלהם בעבודה ובבית.
ב. שמות מפקחי המועצה המחוזיים, מספרי הטלפון שלהם בעבודה ובבית וכן המחוזות אותם הם מייצגים.
13. כל ראש צוות יתאם מראש עם חברי צוותו את המקום ושעת המפגש ליציאה המשותפת לסיור, כפי שנקבע בתכנית הביקורות.
14. מפקח רחצה מחוזי אשר בתחום מרחבו יערך סיור ישתתף בו וכן יודיע מראש על כך לרשו"מ ויזמין את נציגה לקחת חלק בסיור. לאחר התאום הנ"ל יתאם מפקח הרחצה המחוזי עם ראש צוות הסיור את מקום ושעת המפגש ברשו"מ.
15. פירוט נוסף ראה: –
א. נוהל מס' 6 "ועדת בטיחות ארצית לאתרי רחצה".
ב. נוהל מספר 7 "מפקחי רחצה – תפקידים וסמכויות".

נוהל מספר 9
חקירת טביעות
כללי
1. בחוק הסדרת מקומות הרחצה תשכ"ד – 1964, בצווים ובתקנות שהוצאו על פיו אין כל הוראה המחייבת חקירת נסיבות הטביעות.
2. משטרת ישראל חוקרת כל מקרה טביעה המסתיים במוות, המשטרה מעמידה לרשות המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים את המידע שברשותה בנדון. מידע זה נלמד כל שנה במגמה לשפר את תנאי הבטיחות באתרי הרחצה.
3. חקירת מקרי הטביעה המתבצעת כיום ע"י גורמי משטרת ישראל מתבססת על נהלים פנימיים שלהם. חקירה זו איננה מקיפה את מכלול הנושאים הנוגעים ל -:
א. נסיבות הטביעה (מצב הים, אי ידיעת שחייה, מחלות, פגיעה מכלי שייט וכו')
ב. שיטות ההצלה שננקטו.
ג. הטיפול הרפואי (ע"ר) שהוגש במקום (ע"י המצילים / מגישי הע"ר). לכן לא ניתן כיום להפיק מהחקירה את מירב התועלת. מה גם שכלל ממצאי המשטרה נמסרים למינהל באיחור רב יחסית, לעתים רק עם סגירת התיק.
4. חקירת מקרי הטביעה מדי שנה, וכן בחתך רב שנתי, עשויה לתרום לשיפור: –
א. תנאי הבטיחות (מניעת טביעות, שילוט, סילוק מפגעים וכו').
ב. שיטות הצלה.
ג. אמצעי הצלה.
ד. סידור הגשה ע"ר.
ה. הדרכת קהל מתרחצים.
5. מספר בני האדם אשר ניצלו מטביעה הוא גדול בכמה מונים מאלו שטבעו. חקירת מקרי ההצלה עשויה אף היא לתרום את חלקה להגברת הבטיחות ולהצלת חיי אדם באתרי הטביעה.
מטרה
6. מטרת הנוהל לקבוע: –
א. הגורמים אשר יחקרו את מקרי הטביעה ואת מקרי הצלת מטביעה.
ב. בשיטה להפעלת "החוקרים" הנמנים על עובדי המשרד ועל עובדי הרשו"מ.
ג. נושאי החקירה.
ד. שיטת הדיווח.
ה. השיטה לעיבוד הנתונים ולהפקת לקחים.
ביצוע חקירות
7. החקירות תבוצענה ע"י:
א. חוקרי משטרת ישראל – מקרי טביעה בלבד.
ב. מנהל חופי הרחצה.
ג. מפקחי רחצה מחוזיים.
ד. המפקח הארצי לאתרי רחצה.
8. החקירה שתבוצע ע"י "מפקחי הרחצה" וע"י מנהלי החופים, בכל הקשור למקרי טביעה, הינו חקירה ראשונית. חקירה זו נועדה לאפשר לרשו"מ להפיק מסקנות מיידיות ולפעול לשיפור המצב (בהתאם לצורך).
9. מנהלי החופים ו"מפקחי הרחצה" וע"י מנהלי החופים, בכל הקשור למקרי טביעה, הינה חקירה ראשונית. חקירה זו נועדה לאפשר לרשו"מ, להסיק מסקנות מיידיות ולפעול לשיפור המצב (בהתאם לצורך).
10. בחקירת מקרה ההצלה מטביעה יש להתמקד בעדיפות ראשונה במקרים הבאים:
א. מקרי הצלה שחייבו הגשת ע"ר מציל / מגיש ע"ר ופונו למתקן רפואי כל שהוא (לגבי מקרים אלה ישנו רישום בתחנת ע"ר) .
ב. מקרה הצלה בהם נצלו בו זמנית מספר ניכר של אנשים.
ג. מקרה הצלה שאירעו בחופי רחצה מוכרזים.
11. ככלל, חקירת מקרי ההצלה תבוצע ע"י מנהלי החופים, וגם זאת במגמה שהם יוכלו להסיק מסקנות מיידיות ולפעול לשיפור המצב בהתאם לצורך.
12. חקירת מקרי הטביעה ומקרי ההצלה תתייחס לחופים המוכרזים, לחופים אסורים וכן לקטעי החוף שאינם אסורים לרחצה.
הפעלת "החוקרים"
13. חוקרי משטרת ישראל יפעלו בהתאם לנוהלי המשטרה.
14. מנהלי החופים יחקרו את המקרים שיובאו לידיעתם, בהתאם לקריטריונים שנקבעו לעיל.
15. המפקח הארצי לאתרי רחצה ירכז מידע על מקרי טביעה ועל מקרי הצלה מיוחדים המחייבים חקירה, מהגורמים הבאים:-
א. משטרת ישראל.
ב. מנהלי החופים.
ג. מפקחי רחצה מחוזיים.
ד. מערכת פיקוח המופעלת עי' המשרד.
ה. אמצעי התקשורת.
16. בכל מקרה שהדיווח יגיע למפקח הרחצה הארצי שלא ע"י מנהלי החופים, או מפקחי הרחצה המחוזיים, הוא ייזום פניה לגורמים הנ"ל ויבקש מהם לחקור את המקרה ולהגיש דו"ח. הפנייה תהיה בעל פה ו/או בכתב . מתכונת לפניה – ראה נספח א'.
נושאי החקירה
17. כדי להקל על עיבוד הנתונים מכלל דוחות החקירה , הוחלט שיהיה טופס בסיסי משותף לכלל הגורמים המבצעים חקירות של מקרה טביעה או של מקרה הצלה. פירוט ראה נספח ב'.
18. משטרת ישראל הביעה את הסכמתה העקרונית: –
א. שחוקריה, החוקרים מקרי טביעה, יאספו מידע גם בתחומים המעניינים את המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
ב. שהנתונים שיאספו על ידה יאפשרו עיבוד באמצעות המחשב שנמצא ברשותם.
19. הצעת משטרת ישראל לטופס חקירה ימולא ע"י חוקריה.
דיווח
20. משטרת ישראל, מטא"ר יעבירו דיווח מוקדם ככל האפשר, למפקח הארצי לאתרי רחצה על כל מקרה טביעה שהובא לידיעתם.
21. משטרת ישראל, מטא"ר יעמידו בגמר עונת הרחצה לרשות מינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים, את כלל הממצאים הנוגעים למינהל והמצויים בתיקי החקירה שהוכנו על ידם בעקבות מקרי הטביעה שאירעו באותה השנה.
22. מנהלי חופי הרחצה ידווחו למפקחי הרחצה המחוזיים (הנוגעים בדבר) ולמפקח הארצי לאתרי הרחצה על כל מקרה של טביעה או הצלה מטביעה המחייב חקירה. הדיווח הראשוני יועבר טלפונית. דו"ח החקירה שיוגש על ידם בכתב ישלח לא יאוחר מ- 4-3 ימים מיום האירוע.
23. מתכונת להגשת דוח בכתב על מקרי טביעה ועל מקרי הצלה מיוחדים – ראה נספח ב'.
עיבוד הנתונים
24. עיבוד הנתונים והפקת לקחים כללים יבוצעו באחריות המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
25. המינהל יפיץ דוחות על מקרי טביעה ועל מקרה הצלה מיוחדים במועדים הבאים –
א. במחצית עונת הרחצה – במסגרת דוח ביניים.
ב. בגמר עונת הרחצה – במסגרת דוח מסכם.
26. בהתאם לצורך יפוצו דוחות מיוחדים, גם שלא במועדים הנ"ל.

נוהל מספר 9
נספח א'
פניה לחקירת מקרי טביעה או הצלה

אל : מנהל חוף _________________________

הנדון : חקירת מקרה טביעה / הצלה

נוסח א'

1. הובא לידיעתנו ע"י שבתאריך
במקום אירע מקרה של טביעה בו טבעו
בני אדם.

נוסח ב'

1. הובא לידיעתנו ע"י שבתאריך
במקום אירע מקרה של הצלת בני אדם מטביעה, לאחר שקבלו ע"ר ופונו למתקן רפואי.
2. הנך מתבקש לחקור את נסיבות המקרה ולהעביר אלי דו"ח שיכלול ממצאים, מסקנות, המלצות וכן מהם הפעולות שינקטו ע"י הרשו"מ (בהתאם לצורך) לשיפור המצב.

בברכה,
מפקח ארצי לאתרי רחצה
עותק
מפקח רחצה מחוזי______________

נוהל מספר 9
נספח ב'
דו"ח חקירות מקרה טביעה / הצלה

אל: ___________________

הנדון : דו"ח חקירת מקרה טביעה / הצלה

1. פרטים מזהים
שם הטובע שם האב גיל
מין: זכר \ נקבה ת"ז כתובת
2. זמן האירוע
התאריך היום בשבוע שעה
שעת קבלת האירוע זמן הגעה לטובע
3. מקום האירוע
שם הרשו"מ שם הבריכה / חוף
חוף מוכרז, מקום אסור לרחצה, קטע חוף שאינו אסור לרחצה.
מרחק מסוכת המציל מרחק מהחוף
4. גילוי הטובע / קורבן
הטובע / קורבן התגלה ע"י מתרחץ במים, מציל, אזרח בחוף, לא ידוע.
5. התנהגות התובע
הטובע היה לבד או בלוית עוד 1, 4-2, 10-5, למעלה מ- 10, לא ידוע.
צעק לעזרה – כן / לא.
עשה תנועות / סימנים מעידים – כן / לא.
ציית להוראות המציל – כן / לא.
זמן ארוחה אחרונה __________________
משך שהייה בחוף _____________ משך שהייה בים ______________
6. מזג האוויר
נאה, שרבי, רוחות חזקות, גשום, לא ידוע.
7. מצב הים
ים שקט, גלי, סוער, לא ידוע.
זרמים, בורות, סלעים.
8. שילוט וסימון
היה שילוט / סימון במקום – כן / לא.
סוג השילוט ____________________________
שילוט / סימון בכמות מספקת – כן / לא.
צבע דגל הסימון מעל סוכת המציל – לבן / שחור / אדום.
9. פעולות הצלה
מספר המצילים בזמן האירוע _____________ בסיווג
מספר המצילים שנטלו חלק בפעולת ההצלה
שיטת ההצלה
אמצעי ההצלה – סירה, גלגל, כננת, חבל
הוגשה ע"ר במים – כן / לא, איזה
הוגש עזרה ראשונה בחוף – כן / לא, איזה
מצב הטובע בתחילת הטיפול
מצב הטובע בשעת העברתו למגישי ע"ר
מקרי טביעה / הצלה שאירעו בו זמנית – היו / לא היו כמה
10. הגשת ע"ר
תחנת ע"ר יש / אין ובאיזה מרחק ממקום האירוע
מספר מגישי ע"ר אמבולנס – יש / אין
הטיפול שהוגש לטובע
הטיפול הוגש ע"י – מגיש ע"ר, רופא, מציל.
פונה למתקן רפואי – באמבולנס / רכב פרטי / רכב ציבורי / רכב אחר / לא ידוע.
מועד ההגעה למתקן הרפואי
מצב הטובע בתחילת הטיפול
מצב הטובע לפני פינויו למתקן רפואי
11. נסיבות הטביעה
א. אי ידיעת שחייה – כן / לא.
ב. ים סוער, זרמים, בורות.
ג. פגיעה מסלעים, שוברי גלים, מזחים, דורבנות.
ד. פגיעה מכלי שייט – כן / לא.
ה. חוף ללא מציל – כן / לא.
ו. מצב בריאותי – סוג המחלה
ז. אפיסת כוחות – כן / לא.
ח. ניסיון התאבדות – כן / לא.
ט. קורבן למעשה עבירה – כן / לא.
י. לא ידוע.
12. פרטים נוספים

13. מסקנות
14. המלצות
15. הפעולות שננקטו
נוהל מספר 10
הכרזת חופי רחצה
כללי
בהתאם לחוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ'ד – 1964, רשאי שר הפנים לקבוע בצו שמקום פלוני, שגבולותיו מסוימים בצו, יהיה מקום רחצה מוכרז.
מטרה
3. מטרת הנוהל לקבוע את השיטה להכרזת חופי רחצה .
הכרות חופי הרחצה
4. היזם (בד"כ, רשו"מ) יגיש את בקשתו להכרזת חוף רחצה למפקח רחצה מחוזי במשרד הפנים שבתחומו נמצא החוף.
5. הבקשה תכלול את המסמכים הבאים: –
א. מסמך הכולל את הנתונים הבאים: –
1 ) שם החוף.
2 ) שם הרשות המקומית
3 ) נקודת ציון של מרכז חוף הרחצה (קואורדינטות אורך ורוחב ב- 6 ספרות כל אחד). נקודות ציון חופפת, בד"כ, את נקודת הציון של סוכת המציל.
4 ) המרחק במטרים משני צידי נקודת הציון.
5 ) נתונים על המתקנים בחוף.
6 ) נתונים על מקומות מסוכנים לרחצה בקרבתו.
7 ) נתונים על קירבה לנמל (בהתאם לצורך).
8 ) המלצת משטרת ישראל להפעלת חוף הרחצה (סדרי חניה ובטיחות).
9 ) המלצת משרד הבריאות להפעלת חוף הרחצה מבחינה תברואתית.
ב. תוכנית החוף בקנ"מ 1:1650 וב- 3 עותקים. התכנית תכלול את: –
1) גבולות שטח הרחצה בים.
2 ) גבולות חוף הרחצה ביבשה.
3 ) סימון המתקנים שהוקמו, כולל מגרש החניה.
4 ) סימון מקומות מסוכנים לרחצה בתחום חוף הרחצה המוכרז ובקרבתו עד 50 מ' מאגפיו.
ג. תוכנית כללית בקנ"מ קטן יותר המפרטת את כלל חופי הרחצה המוכרזים שבאותה רשו"מ.
6. הבקשה והתוכניות יועברו ע"י מפקח הרחצה המחוזי למפקח הארצי לאתרי רחצה, בליווי הערות והמלצות של מנהל המחוז.
7. הבקשה תיבדק במינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים וייערך סיור בחוף המיועד בהשתתפות כל הנוגעים בדבר.
8. המפקח הארצי לאתרי רחצה יפעל לביצוע ההכרזה. בשלב הראשון יאשר במכתב לראש הרשות המקומית ולמפקח הרחצה המחוז כי החוף נמצא בתהליך הכרזה.

נוהל מספר 10
נספח
טיפול בבקשה להכרזת חוף

לכבוד: ראש הרשות המקומית
מאת: המפקח הארצי לאתרי רחצה

הנדון: הכרזת חוף רחצה

הריני לאשר בזאת כי בקשתכם להכרזת החוף נמצאת בתהליך הכרזה.

בברכה,
המפקח הארצי לאתרי רחצה

העתק: מפקח רחצה מחוזי
ק. המטה הארצי – משטרת ישראל

נוהל מספר 11
הדרכה בנושאי הסדרת מקומות רחצה
כללי
1. המפקח הארצי לאתרי רחצה מופקד, בין יתר תפקידיו, על ריכוז עבודת המטה בכל הקשור בביצוע פעולות ההדרכה בנושאי הסדרת מקומות רחצה.
מטרה
2. מטרת הנוהל לקבוע את השיטה לביצוע הדרכה בנושאי הסדרת מקומות רחצה.
שיטה
3. המפקח הארצי לאתרי רחצה יזום פעולות הדרכה לרבות: –
א. קיום ימי עיון והשתלמויות למנהלי חופי רחצה, מפקחי רחצה מחוזיים, וחברי ועדת הבטיחות הארצית (השתלמויות נפרדות ומשותפות).
ב. הפצת חומר הדרכה, כולל ביטאון מקצועי לבטיחות ותפעול אתרי רחצה.
ג. תיאום עם מד"א, מחלקת הדרכה, לגבי בצוע השתלמויות.
ד. תיאום עם משרד העבודה, האגף להכשרה והשתלמות מקצועית, לביצוע מבחנים מקצועיים למצילים.
ה. תיאום עם משרד החינוך לגבי העברת פרק הבטיחות באתרי הרחצה בבתי הספר, והפצת חומר הסברה בנושא זה.
4. ימי העיון וההשתלמויות המבוצעים באחריות המשרד יתוקצבו בסעיף 06.06.02.07 "פעולות להגברת הבטיחות בחופי הרחצה".
5. בגמר בכל יום עיון והשתלמות יופץ ע"י המפקח הארצי דו"ח סיכום.

נוהל מספר 12
הסברה לקהל המתרחצים – תכנון וביצוע
כללי
1. הבילוי באתרי הרחצה צריך לאפשר לקהל המתרחצים לעשות זאת תוך הנאה מרבית וללא כל חשש מפגיעות כלשהן.
2. חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד – 1964, הצווים והתקנות שהוצאו על פיו, מפרטים הוראות בדבר סידורי הבטיחות, התברואה והשירותים הדרושים באתרי הרחצה (כולל לגבי שלטי הכוונה / הדרכה).
3. ביצוע פעולות הסברה לקהל המתרחצים הינה אחת מהדרכים הננקטות להגברת הבטיחות, הביטחון והתברואה באתרי הרחצה.
מטרה
4. מטרת הנוהל לקבוע את: –
א. שיטת הכנת התכנית ההסברה לקהל המתרחצים.
ב. שיטת ביצוע ההסברה.
תוכנית הסברה
5. מטרת תוכנית ההסברה לגרום לכך שקהל המתרחצים יהיה מודע: –
א. להוראות הבטיחות, התברואה והביטחון המחייבות באתרי הרחצה.
ב. לסיכונים האפשריים באתרי הרחצה.
6. תוכנית ההסברה תהיה מכוונת למגוון רחב של אוכלוסייה (ילדים, מבוגרים, תיירים, מיעוטים וכו'). הפניה לקהל הנ"ל אפשרית שתעשה באמצעות: –
א. תשדירי שירות ברדיו.
ב. תשדירי שירות בטלוויזיה.
ג. פרסום בעיתונות.
ד. פרסום באמצעות פלקטים, גלויות, עלונים, אגרות, מסמנות וכו'.
7. תכנית ההסברה לתלמידים תתואם מראש עם משרד החינוך, פירוט ראה נוהל מס' 15: "שיתוף פעולה משרד הפנים – משרד החינוך"
8. התוכנית תתואם גם עם המועצה לארץ ישראל יפה.
9. התוכנית תוכן מידי שנה במינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים ותתבסס על:
א. הצרכים בשטח.
ב. מצאי חומר ההסברה הקיים.
ג. אילוצים תקציביים.
10. תוכנית הסברה בסיסית שתופעל באחריות המשרד – ראה נספח א'.
11. פירוט הנושאים עליהם יש לשים דגש בתוכנית ההסברה – ראה נספח ב'.
12. תוכנית ההסברה תתואם עם דוברת המשרד לפני פרסומה.
ביצוע
13. תוכנית ההסברה תופעל באחריות המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים ובתיאום עם דוברת המשרד. המפקח הארצי לאתרי הרחצה ירכז את עבודת המטה הקשורה להפעלת תוכנית ההסברה.
14. הפעלת התכנית בבתי הספר תבוצע באחריות ובאמצעות משרד החינוך.
15. חלוקת חומר לקהל המתרחצים באתר הרחצה תבוצע ככלל באמצעות הרשו"מ, אשר תסייע (בהתאם לצורך) בתנועות נוער מקומיות . הרשו"מ תתבקשנה לקיים הרצאות בחלק מבתי הספר.
16. תוכנית ההסברה תתמקד במועדים הבאים:-
א. בפתיחת העונה.
ב. לקראת תחילת חופשת הלימודים בבתי הספר.

נוהל מספר 12
נספח א'

תוכנית ההסברה הבסיסית

מס"ד המשימה הערות
2 תשדירי שירות ברדיו 2-3 פעמים בשבוע
3 פרסום בעיתונות כ- 10 מודעות בעיתוני יום ששי
4 פלקטים ע"ג לוחות מודעות ברשו"מ ובבי"ס
5 גלויות בבתי ספר
6 סימניות לבתי הספר ולקהל המתרחצים
7 עלון למציל עם פתיחת עונת הרחצה
8 שיעורי בטיחות בבתי הספר בעיקר עי' הרשו"מ
9 הרצאות בטיחות בבתי הספר בעיקר עי' הרשו"מ

נוהל מספר 12
נספח ב'
נושאי הסברה עיקריים לקהל המתרחצים

1. הרחצה בים אסורה כאשר מונף דגל שחור.
2. הרחצה בים מסוכנת כאשר מונף דגל אדום (במקרה זה מגביל המציל את שטח הרחצה).
3. הרחצה בים מותרת כאשר מונף דגל לבן.
4. אנא כבד את הוראות המציל והשמע להן, שכן הוא המומחה בתפקידו.
5. אין לביים סכנת טביעה. המציל מתייחס ברצינות לכל קריאת עזרה.
6. אין להיכנס לסוכת המציל ולשטח המגודר מסביבו. השאר את המעבר מסוכת המציל לים חופשי.
7. אנא התרחץ רק במקום המותר ורק בתחום שיקבע המציל.
8. באם אינך יודע לשחות השאר קרוב לחוף.
9. בשעת שחייה רצוי להיות בקרבת מתרחצים נוספים ולשמור עימם על קשר עין. בשעת צרה יוכלו אלה לסייע בידך.
10. יש להימנע מצלילה עמוקה במקומות שאינם מוכרים, אתה עלול להיתקל שם בעצמים/זרמים מסוכנים.
11. הרחצה מותרת בשעות הפעילות הרשמית שבו מופעל החוף. זכור רחצה לילית אסורה.
12. אל תשתמש בגלשנים באופנוע ים ובסירות בחוף רחצה מוכרז.
13. לאחר האוכל הימנע מלהיכנס למים. אוכל שטרם עוכל עלול לגרום לחנק.
14. שמור על בריאותך בחוף הים, חבוש כובע, הרבה בשתייה והימנע מלהיות חשוף לשמש זמן ממושך.
15. מכירת בקבוקי זכוכית והכנסתם לאתרי הרחצה אסורים עפ"י חוק, מחשש שיגרמו לפציעות.
16. חל איסור להכנסת חומרים העלולים להתפוצץ, להתלקח או לסכן את הבריאות הציבור.
17. פציעות רבות בחופים נגרמו כתוצאה מחתכים של שברי זכוכית או חפצים חדים אחרים. ראית דבר העלול לגרום נזק לאחר, אנא השליכוהו לפח האשפה.
18. למתרחצים בכינרת תשומת לב מיוחדת לסכנת סחיפה כתוצאה מרוחות מערביות פתאומיות.
19. שמור על ילדיך ואל תרשה להם להיות לבד על שפת הים והמים.
20. בעוזבך את החוף וודא שאלה אשר באו עמך נמצאים עימך.
בטחון
1. היה ערני במשך שהייתך בחוף. גילית חפץ חשוד אל תיגע בו, הזעק מיד את המציל, או את הפקח והרחק את הציבור מהמקום.
2. על כל אדם חשוד אנא הודע למציל , לפקח או לכל עובד אחר בחוף.
3. המנע מלחסום את דרכי הגישה לחוף וממנו, שכן דרכים אלו עשויות לשמש בשעת חירום את כוחות הביטחון והעזרה הראשונה.
4. בור הביטחון אינו מקום להשלכת אשפה.
5. במקרה של צורך בפינוי קהל המתרחצים בחוף. הישמע להוראות העובדים בחוף.
6. הישמע להוראות העובדים בחוף ואנשי כוחות הביטחון.
תברואה
1. שמור על חוף נקי כדי למנוע מפגעים תברואתיים.
2. את האשפה השלך לסל.
3. שמור על השירותים ומתקני חוף נקיים שכן הם נועדו לשירותך.
4. את הצרכים יש לעשות במקומות המיועדים לכך.
5. חל איסור על חולה במחלה מדבקת לבוא לשפת הים.
כללי
1. משחקי כדור וספורט יש לשחק במקומות המיועדים לכך.
2. את האוהלים יש להקים במקומות אשר לא יהוו הפרעה, להולכי רגל ולשאר הנופשים בחוף.
3. אם נתקלת בבור – כסהו כדי שלאחר מכן לא יהווה מכשול.
4. לים באים אנשים כדי להינפש ולהירגע. אם ברצונך לשמוע רדיו, אנא התחשב גם באחרים והנמך את הקול.
5. התפשט והתלבש במקומות המיועדים לכך.
6. חסוך במים – ראית ברז דולף סגור אותו.
7. השמע להוראות הפקח / סדרן לגבי ההתנהגות בחוף, הימצאותם נועדה לסייע בידך ליהנות.
8. את רכבך החנה במקום המיועד לכך, אל תחסום אחרים.
9. לאחר החניית רכבך חצה את הכביש במעברים המיועדים לכך.
10. הקפד לקרוא את ההוראות הכתובות בשלטים הם נועדו לסייע לך. אנא שמור על תקינותם.
11. המנע מלהביא בעלי חיים לחוף הרחצה. אם הבאת דאג שיהיה קשור כדי שלא יהווה מטרד לאחרים.
12. לרשותך מקלחות וברזי מים לשטיפת רגליים השתמש בהם.
13. השהייה בחוף הים מחייבת לבוש בבגד רחצה או בלבוש רגיל (פרט לילדים קטנים).

נוהל מספר 13
שיתוף פעולה משרד הפנים – מד"א
כללי
1. צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), התשכ"ה – 1965, (סעיף 5) קובע הסדרים בדבר הפעלת תחנות עזרה ראשונה בחופי הרחצה המוכרזים.
2. צו הסדרת מקומות רחצה (בריכות שחייה מוכרזות) התש"ל – 1970, קובע הסדרים בדבר הפעלת תחנות עזרה ראשונה בבריכות שחייה.
3. בצווים הנ"ל ישנה הוראה המחייבת כל מציל לעבור השתלמות בעזרה ראשונה כל שנתיים.
4. בצו הסדרת מקומות רחיצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה) התשכ"ו – 1965 ובצו הסדרת מקומות רחצה (בריכות שחייה מוכרזות) התש"ל – 1970 ישנה הגדרה של מגיש עזרה ראשונה וכן הוראות בדבר תקני מגישי ע"ר בחופי הרחצה המוכרזים ובבריכות שחייה מוכרזות.
5. ככלל מתקשרות הרשויות המקומיות לתחנת מד"א האזורית הקרובה ביותר לקבלת שירותי העזרה הראשונה (מגישי ע"ר ואמבולנסים).
6. מרכז מד"א מייעץ למשרד הפנים בכל הקשור למתן שירותי ע"ר באתרי הרחצה. למרכז מד"א נציג קבוע בועדת הבטיחות הארצית לאתרי רחצה.
מטרה
7. מטרת הנוהל לקבוע:
א. תחומי שיתוף פעולה.
ב. נוהלי עבודה משותפים.
ג. ביצוע השתלמויות בעזרה ראשונה למצילים.
תחומי שיתוף הפעולה
8. תחומי שיתוף הפעולה יכללו את הנושאים הבאים: –
א. פריסת תחנות ע"ר ואמבולנסים בחופי הרחצה.
ב. קביעת תקנים לציוד ע"ר.
ג. קביעת תכנית לביצוע השתלמויות בע"ר למצילים.
ד. ביצוע ביקורות משותפות באתרי הרחצה.
ה. עדכון "סל" האחזקה בדבר הפעלת שירותי ע"ר בחופי הרחצה.
ו. חקיקה – עדכון חקיקה קיימת ויזום חקיקה חדשה.
פריסת מערך ע"ר
9. מפקח ארצי לאתרי רחצה לאתרי רחצה יתייעץ עם מרכז מד"א בכל מקרה של טיפול בהכרזת חוף רחצה חדש, או ביטול חוף רחצה.

10. המפקח הארצי לאתרי רחצה יתייעץ לפני כל פתיחת עונת רחצה, רצוי בחודשים נובמבר – דצמבר, עם מד"א בדבר הצורך להכניס שינויים בפריסת המערך ע"ר בחופי הרחצה.
11. התייעצות הנ"ל תעשה במשותף עם מפקחי הרחצה המחוזיים.
תקני ציוד ע"ר
12. החקיקה הקיימת מפרטת את תקני ציוד ע"ר שימצא בתחנות ע"ר באתרי הרחצה.
13. לפני כל פתיחת עונת ורצוי בחודשים נובמבר – דצמבר יתייעץ המפקח הארצי לאתרי רחצה עם מרכז מד"א בדבר הצורך להכניס שינויים בתקני הציוד הנ"ל.
השתלמות בע"ר למצילים
14. המפקח הארצי לאתרי רחצה יתאם מידי שנה (בחודשים פברואר – מרץ) עם מרכז מד"א ביצוע השתלמויות בע"ר למצילי ים ובריכה. ההשתלמויות תבוצענה במספר אזורים.
15. האישורים על ההשתלמות בע"ר והמוצאים ע"י משרד הפנים יינתנו למשתתפים הזכאים לכך בגמר ההשתלמות. האישורים יהיו חתומים ע"י ראש המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים במשרד הפנים.
16. מרכז מד"א מחלקת ההדרכה, יעבירו למפקח הארצי לאתרי הרחצה רשימה שמית של המצילים שהשתתפו בהשתלמות וקבלו אישורים על כך. הרשימה תכלול: –
א. שם –
ב. מספר תעודת זהות –
ג. מען –
ד. מציל ים או בריכה –
ה. מקום העסקתו כמציל –
ו. תאריך מעבר ההשתלמויות –
ז. מקום ביצוע ההשתלמויות –
ביצוע בקורות משותפות
17. בהתאם לצורך תבוצענה ביקורות משותפות באתרי רחצה, הן לפני פתיחת העונה והן במהלכה.
18. לסיורים הנ"ל יצטרפו מפקחי הרחצה המחוזיים הנוגעים בדבר.
19. הביקורות המשותפות מיועדות לעמוד מקרוב על כלל הנושאים הנוגעים למתן שירותי ע"ר באתרי הרחצה.
20. אין הביקורות הנ"ל באות במקום הביקורות הנערכות במסגרת ועדת הבטיחות הארצית לאתרי הרחצה.
"סל האחזקה"
21. משרד הפנים משתתף באחזקת חופי הרחצה המופעלים ע"י הרשו"מ בהתבסס על "סל" שירותים נתון. הסל כולל בתוכו הפעלת תחנות ע"ר ורכישת ציוד ע"ר.
22. מידי שנה לפני פתיחת עונת הרחצה (רצוי לא יאוחר מנובמבר – דצמבר) מרכז מד"א מתבקש להעביר אלינו את העלות למתן שירותי ע"ר שיהיו בתוקף בשנת העבודה הבאה, במגמה להכליל את העלויות המעודכנות ב "סל" השירותים.
נוהל מספר 14
שיתוף פעולה משרד הפנים – משרד הבריאות
כללי
1. בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד – 1964, ובצווים שהוצאו על פיו ישנה התייחסות למשרד הבריאות, כעל מי שמופקד על נושאים תברואתיים באתרי רחצה.
2. בסעיף 1 לחוק הנ"ל נאמר, בין היתר, ששר הפנים רשאי לאמור בצו, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, את הרחצה בחלק של חוף הים, נהר או אגם, אם הרחצה באותו חלק עלולה לפגוע בבריאותם של בני אדם.
3. בצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים), התשכ"ה – 1965, סעיף 15 (ג), נאמר "מפקח רחצה רשאי, לאחר התייעצות עם קצין רישוי ארצי במטה הארצי של משטרת ישראל, עם המהנדס הראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, והרשות המקומית שבתחומה נמצא מקום הרחצה, לאסור את הרחצה במקום מוכרז לתקופה שלא תעלה על ארבעה עשר יום, אם נוכח שדרוש לעשות כן מטעמי בטיחות או תברואה.
4. אחריות משרד הבריאות בנושא נוגעת הן לתקנות הנ"ל והן כאחראים לבריאות הציבור, כמשתמע מפקודת בריאות העם.
5. בועדת הבטיחות הארצית לאתרי רחצה ישתתף נציג של למשרד הבריאות.
מטרה
6. מטרת הנוהל לקבוע את:
א. תחומי שיתוף הפעולה.
ב. נוהלי עבודה משותפים.
תחומי שיתוף הפעולה
7. תחומי שיתוף הפעולה יכללו את הנושאים הבאים:
א. קבלת חוות דעת בנושאים תברואתיים (מתקני תברואה, סדרי תברואה, הפעלת תחנות ע"ר) באתרי הרחצה.
ב. קבלת חוות דעת לגבי איסור רחצה מטעמי תברואה.
ג. ביצוע ביקורות משותפות באתרי רחצה.
ד. חקיקה – עדכון חקיקה קיימת וייזום חקיקה חדשה.
נושאים תברואתיים
8. קביעת מתקני תברואה (כולל מתקנים) וסדרי תברואה באתרי הרחצה תעשה בהתייעצות עם הגורמים במתאימים במשרד.
אישור רחצה מטעמי תברואה
9. הטיפול באיסור רחצה כמפורט בסעיף 1 לחוק ירוכז במינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים ע"י המפקח הארצי לאתרי רחצה.
10. מידי שנה, לקראת פתיחת עונת הרחצה (רצוי בחודש מרץ), יפנה המפקח הארצי לאתרי רחצה למהנדס הראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, ויבקש ממנו חוות דעת על המצב התברואתי באתרי הרחצה. מטרת הפניה להבטיח שלא יפתחו אתרי רחצה העלולים לפגוע בבריאותם של בני אדם.
11. הטיפול באיסור רחצה במקום מוכרז מטעמי בריאות לתקופה שלא תעלה על 14 יום, ירוכז אף הוא ע"י המפקח הארצי לאתרי רחצה. היוזמה לאיסור רחצה כאמור לעיל, אפשרי שתעשה ע"י הגורמים הבאים:
א. הרשות המקומית.
ב. מפקח רחצה מחוזי.
ג. מפקח ארצי לאתרי רחצה לאתרי רחצה.
ד. מהנדסים מחוזיים לבריאות הסביבה.
ה. מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות.
12. פניה לאיסור רחצה צריכה לכלול את הנתונים הבאים:
א. מקור הזיהום.
ב. חומרת הזיהום (דרגת החומרה).
ג. הסיכונים האפשריים לבני אדם.
ד. היקף השטח המזוהם.
ה. המועדים בהם בוצעו הביקורות.
ו. המועדים שניתנו לגורמים האחראים לזיהום.
ז. ההוראות שניתנו לגורמים האחראים לאתרי הרחצה לטיפול בחיסול תוצאות הזיהום.
ח. המלצות בדבר משך הזמן שבו יש לאסור את הרחצה.
ט. המלצות בדבר האזור המומלץ לאיסור הרחצה.
13. הודעה על איסור רחצה מטעמי תברואה, לתקופה שלא תעלה על 14 יום, תוצא בכתב ע"י מפקח הרחצה המחוזי. ככלל, ההודעה תכלול גם את ההנמקות שהביאו להחלטה בדבר איסור הרחצה.
14. במקרים בהם נשקפת סכנה מיידית לקהל המתרחצים, איסור הרחצה יינתן בשלב הראשון בע"פ ע"י מפקח הרחצה המחוזי. בהמשך יוצא על ידו מסמך בכתב.
ביצוע ביקורות משותפות
15. בהתאם לצורך תבוצענה ביקורות משותפות באתרי רחצה, הן לפני פתיחת עונת הרחצה והן במהלכה. אפשרי שהביקורות תבוצענה ברמה הארצית או ברמה המחוזית. הביקורות כוללות ביקורות תברואתיות סביבתיות ודגימות מים מיקרוביאליות פיזיקליות וכימיות.
16. לביקורות היזומות ע"י המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים יצטרפו מפקחי רחצה מחוזיים הנוגעים בדבר.
17. אין הביקורות הנ"ל באות במקום הביקורות הנערכות במסגרת ועדת הבטיחות הארצית לאתרי רחצה.
נוהל מספר 15
שיתוף פעולה משרד הפנים – משרד החינוך
כללי
1. שיתוף הפעולה בין משרד הפנים למשרד החינוך התרבות והספורט, בכל הקשור לאתרי רחצה, נובע מכך שמשרד החינוך מופקד, בין היתר, על הנעשה במוסדות החינוך וכן על הספורט הימי (חוק הצלילה הספורטיבית, התשל"ט – 1979) ההולך ומתפתח.
2. בועדת הבטיחות הארצית ישותף נציג של משרד החינוך.
מטרה
3. מטרת הנוהל לקבוע את: –
א. תחומי שיתוף פעולה.
ב. נוהלי עבודה משותפים.
תחומי שיתוף הפעולה
4. תחומי שיתוף הפעולה יכללו את הנושאים הבאים: –
א. הסברה בבתי ספר הקשורים בבטיחות, בטחון, תברואה והתנהגות באתרי הרחצה.
ב. פעילות ספורטיבית בחופי הרחצה המוכרזים (בחוף) ובתחום המים שבקרבתם.
תכנית הסברה
5. תכנית ההסברה לבתי הספר הינה חלק מתכנית ההסברה הכללית. ראה נוהל מס' 12 "הסברה לקהל המתרחצים – תכנון וביצוע".
6. תוכנית ההסברה תתואם מידי שנה עם משרד החינוך. התוכנית אמורה לכלול את הנושאים הבאים:
א. חומר מודפס שיחולק לתלמידים :
1) איגרות, עלונים, גלויות, סימניות וכו'.
2) לאיזה בתי ספר ולאיזה כיתות.
3) המועדים בהם יחולק החומר הנ"ל.
4) באיזה שיטה יופץ החומר לבתי הספר.
ב. הרצאות שתינתנה בבתי הספר ע"י גורמי משרד הפנים, רשו"מ וגורמי משרד החינוך.
ג. כרזות המומלצות להפצה בבי"ס:
1) סוג הכרזות.
2) לאיזה בתי ספר יחולקו.
3) המועדים בהם יחולקו הכרזות.
4) באיזה שיטה יופצו הכרזות לבתי הספר.
7. המגמה להגיע לכך שיוכן חומר הדרכה \ הסברה משותף לשני המשרדים.
פעילות ספורטיבית
8. יערכו דיונים משותפים בכל הקשור לפעילות ספורטיבית בחופי הרחצה. כיום מוגבלת הפעילות הספורטיבית למקומות מיוחדים שנקבעו לכך בחופים.
9. יערכו דיונים משותפים בכל הקשור לפעילות ספורטיבית בתחום המים שבקרבת חופי הרחצה המוכרזים (גלשנים, אופני מים, סקי מים, שייט ספורטיבי וכו').
10. בהתאם לתקנות הנמלים (איסור שייט במקומות מסוימים וביטוח כלי שייט קטנים מפני סיכוני צד שלישי) התשכ"ה – 1965, נקבעו הגבלות שייט במקום רחצה מוכרז ובאזור הסמוך לו. פירוט ראה לקט חוקים להסדרת מקומות רחצה – 1979 עמודים 49-48. בפקודת הנמלים, תקנות בדבר בטיחות השיט ישנה פרשנות להגדרה "כלי שיט".
לימוד שחייה בבית הספר
11. יערכו דיונים משותפים בכל הקשור ללימודי שחייה בבתי הספר, תוך שימת דגש מיוחד על נושאי הבטיחות, התברואה והביטחון באתרי הרחצה.
נוהל מספר 16
שילוט באתרי רחצה
כללי
1. ההנחיות כוללות שילוט חובה המעוגן בחקיקה ושילוט רשות, ונועדו לסייע לאחראים באתרי הרחצה.
2. שילוט החובה בכל הקשור להסדרת מקומות רחצה מתבסס על החקיקה הבאה:
א. צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים),
ב. צו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה),
ג. צו הסדרת מקומות רחצה בים המלח.
ד. תקנות הסדרת מקומות רחצה (הצבת שלטי איסור על ידי הרשות המקומית), התשכ"ה – 1965.
3. בכל מקרה של סתירה בין הנאמר בחקיקה הנ"ל לבין ההנחיות שבחוברת, מחייב הנאמר החקיקה.
הנחיות להצבת שלטים
1. כללי
א. הגישה הכללית הינה שיש להשתית את נושא השילוט על העקרונות הבאים:
1) מינימום שלטי חובה.
2) התבססות על צורה וצבע אחיד לכל קבוצת שילוט.
3) התבססות על "ציור" במקום מילים.
2. סיווג השלטים
א. סיווג השלטים נקבע בהתאם לתוכנם כדלקמן:
1) הכוונה ומודיעין.
2) אזהרה והוריה.
3) איסורים.
ב. להלן ההגדרה לסוגי השלטים הנ"ל:
1) הכוונה – שלטים שייעודם לכוון את קהל המתרחצים למתקנים השונים באתרי הרחצה.
2) מודיעין – שלטים שמטרתם לזהות את המתקנים שבאתרי הרחצה.
3) אזהרה – שלטים שייעודם להזהיר את ציבור המתרחצים מביצוע פעולות מסוכנות העלולות לגרום נזק או הפרעה לציבור.
4) הוריה – ייעוד השלטים להדריך, להורות, או להגביל לפי הצורך את התנהגות המתרחצים.
5) איסורים – ייעוד השלטים להצביע במפורש על פעולות אסורות העלולות לגרום נזק לאדם או לרכושו.
3. צורת השלטים
א. לכל אחד מסוגי השלטים העיקריים נקבעו צבע וצורה אחידים, להלן הפרוט:
1) הכוונה ומודיעין – שלט מרובע, המסגרת צבועה הכחול, הרקע לבן והציור בשחור.
2) אזהרה והוריה – שלט משולש, המסגרת צבועה באדום, הרקע לבן והציור בשחור.
3) איסורים – שלט עגול, סגרת צבועה באדום, הרקע לבן, הציור בשחור ועליו מצוייר קו אלכסוני באדום.
4. תוכן השלטים
א. כעיקרון יש להתבסס על סימנים מוסכמים, דבר המאפשר ניצול טוב יותר של כל שטח השלט, ובכך לחסוך שימוש במספר שפות.
ב. פרוט השלטים, בחלוקה לחובה ורשות, וכן בהתאם לסיווג שנקבע לעיל – ראה בחוברת "שילוט באתרי רחצה", בהוצאת משרד הפנים, המינהל לשירותי חירום ולתפקידים מיוחדים, המחלקה לרישוי ולפיקוח, התשנ"ג – 1992.
5. סיווג השלטים, צורתם ותוכנם מתבסס על שילוט קיים ומקובל הארץ ובעולם (שילוט תעבורה, שילוט בטיחות וכו').
6. שלטי חובה
א. שלט חובה הינו שלט שהעדרו עלול לגרום למפגע בטיחותי המסכן חיי אדם.
ב. פירוט השילוט ראה סעיף 4(ב).
7. מפרט טכני
א. ככלל מומלץ שהשלטים יהיו בגודל אחיד של 50 X 50 ס"מ כנהוג בתמרורי תעבורה.
ב. השלטים יוצבו בגובה של 2 מטר לפחות מעל הקרקע ויוצבו על עמוד אחד של צינור מים מגולבן "3. הצינור יהיה צבוע לסירוגין בלבן ובכחול ברוחב של כ- 30 ס"מ כל רצועה.
ג. רצוי שתחתית העמוד, בחופי הרחצה, תהיה בצבע המחזיר אור, וזאת בשל המצאות אנשים ברצועת החוף גם בשעות החשיכה, וכן על מנת למנוע התקלות ע"י רכב ביטחון ומכונות לניקוי החוף.
ד. אפשרי שהשלט יורכב על עמוד הבסיס בשיטות הבאות:
1) השחלה (יש ניצול משני צדי השלט).
2) ברגים (יש ניצול רק לצד אחד).
ה. מוצע שהשלטים יהיו מאלומיניום או מפח מגולוון.
8. שונות
א. בנוסף לשילוט, מוצע להעביר מידע לקהל המתרחצים גם בשיטות הבאות:
1) הודעות ברמקול מסוכת המציל או ממוקד שבחוף / בריכה.
2) העברת מידע באמצעות קלטת וחומר כתוב.
נוהל מספר 17
חוקי עזר – ייזום, הכנה, אישור ופרסום
כללי
1. בחוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ'ד – 1964 (סעיפים 7-6 10-9) נקבעו הוראות בדבר פרסום חוקי עזר להסדרת הרחצה בים, נהר באגם או בבריכת שחייה.
מטרה
2. מטרת הנוהל לקבוע כלים לשיתוף המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים בכל הקשור בייזום, הכנה, אישור ופרסום חוקי עזר להסדרת מקומות רחצה.
שיטה
3. נוהל הטיפול בייזום, הכנה, אישור ופרסום חוקי עזר בדבר הסדרת מקומות רחצה, יהיה בדומה לנהלים המקובלים במשרד לטיפול בכל חוקי העזר המוגשים לאישור משרד הפנים.
4. חוקי עזר בדבר הסדרת מקומות רחצה יועברו עי' לשכת היועץ המשפטי במשרד הפנים לחוות דעתו של מנהל המינהל לשירותי חירום ותפקידים מיוחדים.
5. המפקח הארצי לאתרי רחצה ירכז את עבודת המטה בנדון, שתכלולנה גם ניהול מעקב ורישום של כל חוקי העזר (חוק עיקרי ותיקונים) שפורסמו בדבר הסדרת הרחצה בים .

נוהל מספר 18
הפעלת אתרי רחצה בלילה

בוטל –
הועבר לנהלים להסדרת הרחצה בבריכות שחייה.
נוהל מספר 19
הפעלת חופי רחצה שלא בעונת הרחצה
כללי
1. בצו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים) התשכ"ה – 1965 מוגדרת "עונת הרחצה" – התקופה שבין א' באייר לבין כ"ט בתשרי בכל שנה.
2. בצו הנ"ל בסעיף 2 (ג) נקבע שמפקח רחצה רשאי להורות כי במקום מוכרז מסוים תופעל תחנת הצלה אחת או יותר, כפי שהוא יורה, גם שלא בעונת הרחצה.
מטרה
3. מטרת נוהל זה לקבוע את השיטה לטיפול בבקשות להפעלת חופי רחצה גם שלא בעונת הרחצה.
שיטה
4. ככלל היוזמה להפעיל תחנות הצלה במקום רחצה מוכרז גם שלא בעונת הרחצה, תבוא מהגורמים המפעילים את חופי הרחצה (רשו"מ ויזמים פרטיים).
5. האחראים לחופי הרחצה המוכרזים המעונינים להפעילם גם מעבר לעונת הרחצה יגישו את בקשתם בנדון למפקחי הרחצה המחוזיים. הבקשות תכלולנה את הנתונים הבאים: –
א. החופים / התחנות המומלצות להפעלה.
ב. המועדים להפעלתן.
ג. הסידורים שננקטו להפעלתן.
ד. כ"א שיופעל בהן.
8. מתן שירותים בחוף מוכרז ללא פתיחת תחנות הצלה מחייבים את הרשות המקומית ומפעילי החוף לנקוט בפעולות להזהרת הציבור מפני רחצה ללא פיקוח מציל וזאת באמצעות פקחים ושילוט מתאים.

נוהל מספר 20
חלוקת פרסים לאתרי רחצה ולעובדים מצטיינים
הנוהל בוטל.

נוהל מספר 21
אופנוע ים ככלי שיט לפיקוח והצלה

כללי
הנחיות אלה באות לסייע למנהלי החופים והמצילים להכיר את נושא אופנועי הים ככלי שייט לפיקוח והצלה.
אופנועי הים אומנם מהווים כלי מתקדם שיכול להוות מענה מצוין להצלה במקרי טביעה רבים אולם שימוש לא נכון בהם יכול להוות סכנה לקהל הרוחצים בים.
ומאידך – ללמוד לפעול כלפיהם עפ"י דרישות החוק. הנחיות אלה מהוות גם חלק מהדרישות למבחנים עיוניים ומעשיים באופנועי ים.

מטרה
היכרות עם אופנוע הים ככלי שייט וכלי הצלה תוך קביעת כללי תפעול ואחזקה.
הנחיות אלו הן בנוסף להוראות, החוקים והתקנות המחייבים (כגון: תקנות הנמלים וכד') לגבי כלי שייט אלה.

אופנוע הים ככלי שייט לפיקוח והצלה

• לא קיים נוהל ספציפי שמתייחס לאופנועי ים ככלי שייט לפיקוח והצלה. אולם, כללי ההתנהגות בשייט, מעוגנים בתקנות הנמלים – בטיחות השייט, התשמ"ג – 1982, גם לגבי כלי שייט וגם לגבי מפעילי כלי השייט.
• "אופנוע ים" נכנס לתוך ההגדרה של "כלי שייט" כמפורט בחוקים ובתקנות ועל המפעיל של כלי שייט זה למטרות פיקוח והצלה חלים כל החוקים והתקנות, כולל חובת הרישוי שיש לבצע בכלי השייט עצמו.
• כלי שייט שברשיון השייט שלו נרשם הייעוד "פיקוח/ הצלה" ישמש אך ורק לאותה מטרה שנרשמה ברשיון השייט ואין להשתמש בכלי השייט לאף מטרה אחרת מלבד זו הרשומה ברשיון.
• אופנועי ים ככלי שייט להצלה ופיקוח בחופי רחצה מורשים:
– ירשמו, יורשו וכושר השייט שלהם – כדין כל כלי שייט על פי התקנות.
– יושט רק על ידי משיטים מוסמכים כמשיטי סירת מנוע עפ"י הסילבוס שבתוקף.
• במקרים מיוחדים, עפ"י בקשה, יהיה ניתן להסמיך את מפעילי אופנועי הים המשמשים להצלה ופיקוח, למשיט המוגבל לתחום חוף הרחצה ולשייט בשעות אור יום בלבד.
• גורם המבקש להשתמש בכלי שייט מסוים למטרות פיקוח והצלה ולבצע רישום ורישוי של כלי השייט, יעביר אל המחלקה לכלי שייט שבמשרד התחבורה אגף הספנות מכתב בקשה המפרט את סוג כלי השייט, את מספר הזיהוי שלו וכל פרט מזהה אחר ובמו כן את מטרת השימוש המבוקש לכלי השייט.

הכרת אופנוע הים

• עם רכישת אופנוע הים, קבלתו וטרם הפעלתו יש לקבל הדרכה טכנית ותפעולית של אופנוע הים.
• יש ללמוד את הוראות ההפעלה והתחזוקה ולפעול לפיהן.
• יש להכיר היטב את המגבלות של כלי השייט.

לפני היציאה לשייט יש לבדוק:
– מערכת ההיגוי
– תקינות המצערת
– מיכל דלק מלא
– תא המנוע יבש: תשומת לב מיוחדת כי התא יבש משרידי דלק ושמן.
– פקקי הניקוז סגורים ומוברגים עד סופם.
– ציוד כושר שייט (בטיחות) תקין ומונח במקומו. מצוף עשן ומטפי כיבוי אש. (מומלץ על שימוש במטף אוטומטי המותקן בתוך תא המנוע שהפעלתו נעשית בעזרת קפסולה).
– חגורת ההצלה של המשיט ויתר הנוסעים תקינה ורכוסה.
– תא המנוע וחלל אופנוע הים – אטומים ומכסה התא נעול. (פתיחה לא רצויה של התא עלולה לגרום לטביעת האופנוע).
– משקפיים נגד נתזים (שייט מול שמש, רוח וגלים גורמים לקשיים בראיה).
– ביגוד הולם: חליפת גלישה ונעליים מתאימות לעונת השנה (שהייה ארוכה מי ים מורידה את טמפרטורת הגוף ועלולה לגרום לאובדן הכרה ואפילו למוות).
– מדומם החירום: ענידה על היד לשימוש מיידי – חובה!!!ד
• אין להעמיס על אופנוע הים מעל לעומס המותר בהוראות היצרן – באופנוע ישיבה, 2 מקומות, בדרך כלל 150-200 ק"ג. עומס יתר פוגע קשות ביציבות וביכולת התמרון של אופנוע הים !
• יש להתעדכן בתחזית מזג האוויר לאזור ומועד השייט.
• יש להשאיר הודעה בחוף על הכוון, משך ההפלגה ומועד החזרה המשוער (חיפוש מיידי מבטיח חיפוש קצר).
• יש לוודא כי נתיב היציאה פנוי משחיינים, כלי שייט ומכשולים וכי עומק המים מספיק.
• לרב אופנועי הים הנעה ישירה (כלומר: הפעלת המנוע גורמת לתנועת אופנוע הים). אין להניע בטרם בוצעו כל הפעולות המתבקשות לביצוע לפני היציאה לשייט.

בהפלגה בים יש לפעול כדלקמן:

• לאופנוע הים מיכל דלק המאפשר הפלגה של שעה עד שעתיים. במצב של רוח חזקה או ים גלי – מהירות ההפלגה יורדת באופן דרסטי. מצב כזה מחייב תכנון טווח ההפלגה וכיוונה כל שיהיה אפשר לחזור לחוף היציאה בבטחה.
• אופנוע הים הוא כלי שייט שאינו מאפשר תיקון תקלות, אפילו פשוטות ביותר, בלב ים. יש, אפוא, לשמור טווח הפלגה במרחקים קטנים מהחוף.
• אין להפליג בעומק הפחות מעומק המים המינימלי להפעלת אופנוע הים – 60 ס"מ. הפלגה בעומק רדוד יותר עלולה לסכן את השייטים ואת גוף המנוע.
• בעת השייט אין להשעין את החזה על מוט ההיגוי: בלימה פתאומית עקב התקלות בגל, חפץ צף או שרטון עלולה להיות מסוכנת.