בורות מסוכנים

קרקעית הים בחופינו אינה ישרה כמו פני הים ורק בעלי נסיון מבחינים מבחוץ היכן קיימים בורות אלו בים.
הבורות קיימים ברוב חופי הים התיכון ונמצאים ממש קרוב לשפת החוף. ברוב החוף הקרקעית בתוך הים
היא כזאת שקיים קטע רדוד וקטע עם בור לסירוגין.
במקומות רחצה מוסדרים הבורות מסומנים ע"י המצילים בעזרת שלטים,דגלים שחורים או חבלים.
אדם הנכנס לים בקטע רדוד אינו מודע לכך שסטייה לאחד הצדדים תגרום לו "ליפול" לבור.

כאשר הים שקט הזרמים בבורות אינם חזקים אך אדם שאינו יודע כלל לשחות עלול לטבוע
מכיון שהעומק בבורות אילו הוא 1.5-3 מטר.
כאשר הים גלי ומעלה (דגל אדום או שחור) הזרמים בבורות אילו חזקים מאוד.
הזרם בבורות הוא לכיוון העומק בד"כ עם נטייה אלכסונית.
מי שנקלע למקום כזה אל לו לנסות לשחות ישירות לחוף (נטייה טבעית) כי הוא עלול להתעייף ולטבוע.
במצב כזה חשוב לשמור על קור רוח ולשחות לאט לאט עם כיוון הזרם לעומק ולחתוך הצידה עד שיוצאים מהזרם
רק אז ניתן לשחות לכיוון החוף ולצאת מהים. במילים אחרות יש לשחות הצידה מהבור לכיוון הקטע הרדוד.
הכי חשוב זה לא להילחם נגד הזרם.
רוחב הבורות נע בין 6 ל-15 מטר.

זיהוי בור

עמוק בקרבת החוף, המים כהים יותר (מה שיותר עמוק יותר כחול), אין רציפות של הגלים והם נמוכים יותר מאשר בקטע רדוד,
נראה כקטע רחצה שקט, יחסית לסביבה עם גלים, זו הסיבה שאנשים המגיעים לחוף "נופלים בפח" ונכנסים לשחות דווקא בבור.

זיהוי קטע רדוד

המים בהירים יותר, הגלים נשברים ברציפות לכל רוחבם וממשיכים עד החוף. זהו הקטע שבו ראוי לשחות
כי כאן לא עמוק והכי חשוב אין זרם לכוון העומק.

תמונה זו צולמה בחוף אשקלון והקו הצהוב מסמן את הבורות, שימו לב איך בקטע חוף של 400מ' יש 3 בורות מסוכנים.

מערבולת

הזרם הסיבובי נקרא מערבולת והוא נוצר כתוצאה ממפגש של שני זרמים,
או שגוף השקוע במים גורם להיווצרות הזרם הסיבובי. המאפיין הבולט של המערבולת הוא צורת הקונוס שלה,
כלומר צורה של חרוט, בסיס החרוט נמצא על פני הים והחלק הצר נמצא צמוד לגוף השקוע.
כאמור המים בנקודה זו נעים בתנועה סיבובית, מצב זה מאוד מלחיץ אדם שנקלע למקום כזה ולכן
כמו תמיד יש לשמור על קור רוח.
ישנן שתי דרכים לצאת ממערבולת, האחת ע"י שכיבה על פני המים עד שנזרקים החוצה מהזרם,
הדרך השנייה היא לצלול לכיוון החלק הצר של המערבולת ואז להמשיך בצלילה הצידה ולצאת.
יש לציין שהמערבולת נדירה ביותר בחופינו ונוצרת לעתים רחוקות בלבד.

שוברי גלים וסלעים

בחופים רבים ישנם סלעים קרוב לאזורי רחצה חלקם באופן טבעי וחלקם האחר כשוברי גלים שתפקידם לעצור את הגלים ולאפשר רחצה גם בים גלי.
קיימת סכנה מהסלעים עצמם אם ע"י החלקה על גביהם או קפיצה למים באזור מסולע שעלולה לגרום לפציעות קשות.
בחופים בהם יש שוברי גלים נוצרת לשון של חול מהחוף כלפי אמצע שובר הגלים, בקטע רדוד זה ניתן להגיע "בהליכה" לכוון השובר.
צמוד לקצוות השובר נוצרים זרמים מסוכנים.
בצידי הלשון (הקטע הרדוד) יש קטעים עמוקים כך שאדם הסוטה מהקטע הרדוד עלול להיקלע למקום עמוק שלעתים מתהווה בו זרם לכיוון העומק ואז העניין מסתבך ועלולים לטבוע, רוב מקרי הטביעה דומים למה שתואר.
צמוד לשוברי גלים של מרינות או נמל ישנה סכנה של זרמים לכוון העומק וככל שהים גלי יותר הזרם שם יהיה חזק יותר.
שימו לב: לא לשחות נגד הזרם אלא לשחות הצידה לצאת מהזרם ורק לאחר מכן לצאת לחוף.